ישבתי על אדן החלון ועישנתי סיגריה, המאפרה שעל השולחן מלאה בבדלי סיגריות, כוס המשקה ריקה. ברקע מתנגנת מוסיקת ג'אז צרפתית ומלנכולית, קול עדין רך ושברירי מלווה את מנגינת הכינור הבוכה, ופריטת הגיטרה כמו טפטוף קל. בחוץ כבר החשיך, קריר. דפיקות בדלת. מעכתי את הסיגריה במאפרה, קמתי וניגשתי לדלת. היא עמדה שם עם בחור נוסף. הוא העיף בי מבט, בחן אותי מכף רגל ועד ראש. "לא נראה לי שתהיה בעיה, אחזור מאוחר יותר" אמר הסתובב והמשיך לדרכו, היא נכנסה לדירה.
"תשתי משהו?" שאלתי.
"מים" אמרה, היא החזיקה את התיק שלה צמוד לגופה והביטה מסביב.
"תרצי משהו חזק יותר?"
"אני אשמח"
"תרגישי בנוח"
היא פשטה את מעילה ואני הוצאתי כוס מארון הזכוכית והנחתי אותה על השולחן, שלפתי את פקק השעם מהבקבוק וקול בס עדין השתחרר לחלל הדירה. מזגתי את המשקה הזהוב וריח מתקתק התפשט באוויר, "זה רום איכותי, בן 23" אמרתי והגשתי לה את הכוס. היא בטח היתה בשנות ה-30 לחייה, שערה שחור וארוך וגלי, שדיים יפים נראו היטב מבעד לחולצה השחורה שלבשה. טוב אולי לא נראו היטב, אבל בהחלט ניתן היה לראות את קווי המתאר המושלמים שלהם, גודלם כשל תפוזים בינוניים, ואת קצותיהם שהזדקרו מתחת לבד הדק. היא התיישבה על הספה וקירבה את כוס המשקה לפיה, שפתיה נשקו בעדינות לשפת הכוס.
"אתה גר לבד?"
"השותף בתא, האמא לעתיד צריכה אותו"
סיימתי את המשקה בלגימה אחת ומזגתי מנה נוספת.
"ואת, מאיפה?"
שלפתי שתי סיגריות, הדלקתי אותן והושטתי לה אחת.
"תא"
היא קמה השקיפה מהחלון ואספה את שיערה. היא לבשה מכנסי ג'ינס קצרים שעצרו גבוה מעל הברכיים וחשפו רגליים ארוכות ויפות וקימור נפלא ועדין של ישבנה.
"המוסיקה יפה, אבל עצובה מאד..." היא הסתובבה והתקרבה אלי, "גם אתה עצוב". היא התיישבה לי על הירכיים, שאפה ארוכות מהסיגריה והניחה אותה במאפרה שעל השולחן. אחזתי בצידי החולצה שלה והרמתי אותה מעל ראשה, היא לא לבשה חזייה. המוסיקה המשיכה, את הכינור החליפו קלידים ואת הגיטרה החליף סקסופון, גם הם היו עצובים, העפתי את החולצה הצידה. היא נשקה על שפתי, מגע שפתיה היה נעים. הרבה זמן שלא הייתי בחברת אשה, הרבה זמן שלא הרגשתי במגע של אדם אחר. קמתי מהספה, רגליה כרוכות סביבי, שפתיה על שפתי, זרועותי תומכות בגופה הקטן, התקדמתי לאט לחדר השינה. בחדר נשענתי קדימה מעל המיטה, היא התנתקה ממני ונשכבה לאחור, נשענה על המרפקים. פשטתי את החולצה מעלי, את המכנסיים ואת שלה משכתי מעליה בעדינות. אין מה לומר, הבחורה יפהפייה, עוצבה ביד אמן. גם היא עצובה, חשבתי, משהו בעיניים שלה, המבט שלה כואב. אולי בגלל המוסיקה, אולי בגללי, ואולי בגלל שהחיים עצובים. שתקנו, רק המוסיקה נשמעה, קול אשה עדין וענוג הדהד במסדרונות הדירה והתתפשט בחדר כמו ערפל. הצטרפתי אליה למיטה, היא פשטה את תחתוניה, התרוממה מעט ומשכה אותי כלפיה, היא נשכבה לאחור, התנשקנו. התנתקתי משפתיה והמשכתי לטעום את גופה, מהצוואר אל השדיים ומשם אל הבטן והאגן, פיזרתי נשיקות בכל מילימטר של גופה העירום. כשחדרתי לתוכה גופה רעד. תריס החלון בחדר השינה היה פתוח, גשם התחיל לרדת, אוויר קר נכנס מבעד לתריסים וליטף את גופנו העירומים. בחדר שררה מלנכוליות, יכולתי להרגיש בה, היא צפה בחדר כמו אבק. את קול האשה החליף קול של גבר, המוסיקה הפכה קצבית יותר, הקלידים ירדו ועלו ואנחנו איתם לפי הקצב, צליל הגיטרה מנחם וכבר פחות עצוב, קולו העמוק של הסקסופון מחמם, היא גנחה, קולה נשבר ברכות, צווארה נמתח לאחור, כפות רגליה נמתחו לפנים, היא אחזה בי בחוזקה, הרגשתי כאב חד בגב, שחררתי אנחת כאב, היא שחררה צעקה עדינה וקולה נשבר בשנית, ריח גופה המיוזע היה לי לשיכר, תודעתי התערפלה, היא רעדה, גם אני רעדתי, גמרתי בתוכה. היא שכבה על גבה, אני שכבתי מעליה, ראשי מונח בין שדיה, היא התנשפה בכבדות, עליתי וירדתי עם קצב נשימותיה. נשארנו כך לזמן מה עד שהזמן איבד כל משמעות, בחוץ המשיך הגשם לרדת. היא ליטפה את ראשי, הישרתי מבט לכיוונה, היא חייכה.
צלצול הפלאפון שלה צרם באוזניי, התנתקתי מגופה והתיישבתי על המיטה. היא התיישבה על ידי וענתה לשיחה, הדלקתי סיגריה, "כן" אמרה וניתקה.
"אתה בסדר?" שאלה, היא השעינה את ראשה על כתפי.
"כן"
שאפתי מהסיגריה, קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר, היא אספה את בגדיה ויצאה אחרי. בסלון מזגתי מנה נוספת של רום.
"עוד אחת?" שאלתי.
"אני חייבת ללכת" ענתה באי נוחות.
היא התלבשה באיטיות, כמו מאפשרת לי לספוג עוד כמה רגעים איתה, לזכור. מוסיקת הג'אז המשיכה מתנגנת, היא שוב פעם עצובה, תחושת מועקה כבדה לחצה על חזי, הריקנות שבה לאחוז בי. היא סיימה להתלבש והתקרבה אלי בפעם האחרונה, "תודה" לחשה ונשקה על שפתי.
"הכסף על השולחן"
היא הסתובבה, אספה את הכסף ויצאה מהדירה.
https://www.youtube.com/watch?v=P9ujEnZTvus