מדינה בבנייה
גם אני
עוד בונה את עצמי לאט
לבנה לבנה
ואולי, יום אחד,
יהיו פה קירות של עתיד
יהיה פה מרחב לנשימה
ותהיה פה מרפסת
עם גינה
ואורות קטנטנים שיאירו
לילות של בדידות איומה
ותהיה פה רצפה יציבה
שלא אמעד לחורים
ואפול מתחת לאדמה
איפה שאין לי אוויר
איפה שיש מלחמה
ואולי, יום אחד,
אני אקרא לזה בית
ודמעות של עצבות
יהיו מהולות גאווה
על מה שהצלחתי לבנות
עם נחישות ותקווה
ועבודה קשה
פתאום תתפוס משמעות
ולרגע תהיה סיבה
לכל הטירוף
שמציף את כולנו
מידי יום, מידי שנה
ואולי, יום אחד,
יהיה לי מקום משלי
גם אם ארגיש בו לבד
אוכל להיות בו אני
ואהיה לי לבית
עם מרפסת וגינה
ובסלון תהיה מונחת מסגרת
בלי תמונה
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה