פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 964 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים סייג' (ל"ת)
-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים הי דן-1
שימי לב בין שני צדדים שמופיעים אצלך
חשבתי לעצמי, לא תמיד יודעת, --מצד אחד!
שזה צד השכל שבך.
לעומת
מה אני רוצה להרגיש, בלב שלי יש חור!
שזה צד הרגש שבך.
וגם עשית סלט משניהם: יודעת מה אני רוצה להרגיש. גם שכל וגם רגש.
את לא חייבת לערבב שכל ורגש.
שימי את השכל מעל הרגש, ואז זה יפסיק להתערבב לך.
בניגוד לחננאל שמטפל בכעס שלך אני סבור שאת צריכה (שכלית) לטפל בקנאה שהיא שורש הכעס אצלך.
שבת שלום
דן-1
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים אני לא ממש מבינה את התגובה שלך סייג'
ונראה לי שזה כי אפשר לפרש את מה שכתבתי במלא דרכים שונות, ולא כל אחד יבין על מה כתבתי.
אז הנה, אני פשוט אסביר על מה הקטע:
הבית הראשון זה ביטוי של האימפולסיביות שיש לי לדחוק אנשים אחרים לפינה, והתמודדת עם מצב לא נוח, בו הם עושים לי את אותו הדבר וזה מרגיש כמו נוראי.
הבית השני זו העובדה שאני מודעת לזה, שמעגל שחוסר על עצמו אבל משום מה אני לא מסוגלת ללמוד ממנו.
אני יודעת שאני אימפולסיבית, ושיש לזה מחיר, שאני בעצם מקריבה את השלווה שלי כדי להרגיש משהו.
מתנהגת בצורה מטופשת וקיצונית, כי אני לא מרגישה שיש לי משהו להפסיד.
אבל אני כן מפסידה משהו, אני מפסידה את מה שאני רוצה להרגיש ולהרוויח מהתנגשות עם אנשים אחרים.
במקום פשוט לדבר עם אנשים, אני באה בגישה של להתרסק ולהרוס את החלקים שבהם שאני רואה שמפריעים להם לראות היכן הם חסרים.
הבית השלישי, מבטא את הצורך שלי תמיד להיות צודקת, לא רק בשורה התחתונה אלא גם בדרך שדרכה אני מגיעה לשורה התחתונה.
ואני שונאת את האגו שלי, כי הוא רוצה להיות צודק לפעמים מבלי לשים לב לדרך שהוא עושה, ולמחיר שהדרך הזאת גובה ממני, ושזה לא שווה את זה.
שאני מוצאת את עצמי נשאבת לתוך דברים שלא באמת חשובים לי כמו שהשלווה שלי חשובה לי, ונלחמת כדי להשמיע כל שאני בכלל לא בטוחה מה הוא רוצה לומר.
שתי השורות האחרונות שלי, הן ניסיון שלי להסביר לעצמי למה אני עושה את זה.
למה אני דוחפת דברים ואנשים להיות יותר ממי שהם.
והתשובה היא, שזה קל יותר לעשות את זה להם מאשר לעשות את זה לעצמי.
אז הצדדים של אותו מטבע, זה לא שני צדדים שלי, אלא יותר...הפוסל במומו פוסל.
כל הקטע הזה בעצם בא לומר: "וואלה מגיע לי להרגיש ככה. זאת אשמתי כי אני דחפתי אותם קודם, נטו כי זה קל יותר מלדחוף את עצמי. אני יצרתי את החוסר נוחות הזאת שבה אני נמצאת, וכנראה שמה שאני דוחפת כדי למלא אצל אחרים זה משהו שאני מנסה לדחוף בעצמי לשלמות ולא לגמרי מצליחה".
-
אז כשאני חושבת על זה ההסבר שלי, שלא ממש טרחתי לתת לעצמי כשכתבתי את הקטע, אני רואה כמה חננאל הבין דברים שאני לא לגמרי הבנתי.
אולי שנינו פשוט אנשים אינטואיטיביים, שיכולים להבין על מה מישהו מדבר גם בלי באמת לדעת על מה הוא מדבר.
לשים את השכל מעל הרגש...
זה פתרון שהוא מאוד חד צדדי ושלא הולך לעבוד עבורי.
אני יודעת כי השכל תמיד שם, ואני תמיד שומעת, אני פשוט בוחרת שוב ושוב לא להקשיב.
ואחרי שאני עושה את זה אני אומרת לעצמי, "כנראה עוד לא למדתי לקח ואני צריכה לחטוף עוד קצת", שיטה שהרבה יותר מתאימה לי, כי ברגע שאתה לומד את הלקח אתה לא צריך לשים את השכל מעל הרגש, שניהם פשוט מגיעים להסכמה.
כאילו הרגש לא יכול לסמוך בצורה עיוורת על מה שהשכל אומר, הוא צריך לדעת למה זה מה שהשכל מעייץ, והוא צריך לטעות כמה פעמים כדי באמת להפנים את זה.
כי לשלוט ברגש...לדעתי זה לא משהו שיוצר יכול לעשות, כי אנחנו הרי כותבים מהמקום הזה, אנחנו שומעים את הרגש שלנו כל הזמן.
ולדעתי בפעם הזאתי זה בעיה של רגש, אלא בעיה של אגו, כשהאגו רוצה משהו מהסיבות הלא נכונות, והרגש אומר לו "בבקשה לא, אני רוצה שקט", והשכל אומר לו "אל תהיה אימפולסיבי" אבל האגו אומר - "אני רוצה לעשות את מה שאני רוצה לעשות וזהו! לא אכפת לי מהמחיר!".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים היי דן-1
אני לא עניתי לשאלה.
אמרתי שבדרך כלל מוח שליט על הלב.
כאשר מתחילים לערבב בשוגג או במזיד נוצרת בעייה.
אם השכל נדחק הצידה יש בעייה לא קלה.
אין לי פתרון אלא להפסיק לכעוס ואז הקנאה תעלם.
שבת שלום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים גם לך סייג'
-
-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים דן ענה לך תשובה מצויינת, וגם אני כתבתי לך באופן דומה בזמנו, על אחד מהשירים הרבים ... בת-יה
שכתבת, אבל לא התייחסת למה שכתבתי.
נדמה שאין לך שום רצון להבין מה כותבים לך.
את בשלך. וככה את רוצה להמשיך.
אולי כי כך נוח לך וטוב לך.
גם אם מדובר להתפלש, שוב ושוב, בבוץ שאת עצמך דואגת לא לייבש אותו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים תשובה מצויינת לשאלה שלא שאלתי סייג'
וגם איני יודעת מה היא.
קל להגיד שאני לא רוצה להבין, והסיבה שכתבתי בכלל הסבר זה כדי שאני ודן נוכל לדבר ולהבין, כי הרגשתי שחסר מידע על מנת שאני אבין למה דן התכוון.
להגיד שאין לי רצון להבין...
ת'אמת, זה מאוד פוגע, לא זוכרת מתי בפעם אחרונה מישהו אמר לי משהו כזה פוגע.
למרות שלא ביקשתי חוות דעת או עצות על מה שכתבתי, בהחלט הייתי מוכנה לדבר ולהקשיב ולהבין.
אבל בחרת להסתכל על המצב אחרת, ואני לא יודעת אם זו אני שלא קולטת פה משהו(מטומטמת שמתפלשת אותו הבוץ)
או שאת פשוט לא מסוגלת להיות אובייקטיבית.
לא לכל תגובה שאני קוראת אני מסוגלת לענות...
בוודאי קראתי את מה שכתבת ולא ידעתי איך או מה לענות ופשוט לא עניתי בחזרה.
אני לא יצור חברתי, ואת יודעת מה...הזכרת לי גם למה.
לא נורא, זה לא שאת מפריעה לי במשהו, סתם פגעת ברגשותיי.
ואני בוודאי אשכח מזה מחר כי אפילו אני לא יודעת למה אני בכלל נפגעתי, אני מניחה שזה כי זה תמיד פוגע בי...כשאני שומעת טון מאשים כלפיי במקומות שאני לא חושבת שמגיעים לי.
אני לא יודעת מה הבעיה שלך איתי בת-יה, אולי כתבתי את השם שלך בלי קו מפריד מתישהו, אבל אני מתנצלת בכל מקרה.
כי בניגוד למה שאת חושבת עליי כנראה, אפשר לדבר איתי, פשוט צריך לדעת את הגבולות ולכבד את זה שלא תמיד אני עונה.
אם את לא מסוגלת להבין את זה, אז אני מתנצלת ומבהירה לך שככה אני, ושאני זוכרת טוב מאוד למי אני לא עונה והסיבה היחידה היא שלא מתחשק ולא כי אני לא מקשיבה או רוצה לא להבין.
אני חושבת שהדרך בה אני מביעה את עצמי עכשיו, היא מספיק כדי להוכיח, שלא מפחיד אותי להבין מה אנשים אחרים חושבים ורוצים לומר לי.
שתהיה לך שבת שלום, ואם לא יתחשק לי להגיב לך פעם הבאה, את מוזמנת להמשיך לחשוב את מה שאת חושבת, להגיד שאני לא מקשיבה, ולא לקבל את ההסבר שלי.
כי אני אף פעם לא אכריח את עצמי לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות, ולא רואה סיבה, ואם הייתי יודעת שרק בגלל שלא עניתי לך על משהו את תפתחי גישה כזאת כלפיי...טוב, אני מניחה שבכל מקרה לא הייתי עונה לך, כי אני לא אשתנה פתאום ואפתח תחושת חובה לענות לכל אחד.
אני מניחה שניסית "לעזור" לי במשהו, אז למרות שאין לי מושג מה זה, תודה על הכוונה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים "כִּי-תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ; וְדַעַת, לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם" (משלי ב')... בת-יה
-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים נפשי מאוד בנועם תודה על הדאגה סייג'
מניחה שעדיף דבר תורה מאשר התעלמות מוחלטת.
למרות שאני חייבת לציין, שלמרות שלמדתי באולפנה, דברי תורה לא הכי מדברים אליי.
שבת שלום ומבורכת גם לך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים הנפש תמיד מתחבטת "בבר"
sunshine, הכל קורה מפני שבאמת איכפת לך.
האובססיה שלנו לשלמות היא לעיתים בעוכרינו.
לחיות עם מסננת חיים צפופת רשת מקשה על מעבר הימים והשנים.
עלינו ללמוד לחורר את רשת המסננת טיפה יותר ולתת לדברים לזלוג לבלי שוב.
בצעירותי הייתי גם מין שכזה עם ביקורת עצמית ו"פיוז" שנשרף די מהר.
עם השנים למדתי לעשות פסקי זמן ללא תגובה לדברים מכעיסים ולחזור אליהם למחרת היום ולהרהר בהם.
מסתבר, כשעידנא דריתחא חלפה, גיליתי שהשד שציירתי הוא לא כזה גדול, שחור ונורא.
כיום, אני כמעט ולא מתייחס ברוגזה לדברים, סולח לאחרים ובעיקר לעצמי.
חבל לבזבז את הימים שנותרו בהתחבטויות שכנראה מובילות למבוי סתום.
תחשבי טוב, יהיה טוב. גם כוס המלאה מחציתה, מלאה היא...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-8 חודשים אני לא יודעת איך לענות על זה בקצרה סייג'
-
-
