פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1491 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים טעויות של אנשים אחרים Hill
לעתים, אנשים יודעים שאנשים אחרים עומדים להיות טעות ברצף שלהם.
יהיו פעמים שהם יבחרו לקיים את אותה טעות ולו בכדי למלא איזשהו צורך, איזשהי העדרות שקיימת בהם, שניתן למלא אותה רק באמצעות מישהו אחר.
לא כולם מסוגלים להיות כנים בנוגע לזה, להודות בינם לבין עצמם בכך, וזה עניין של אומץ מסוים, שמגיע לידי ביטוי ביושרה.
ולצד זאת, לעתים אנשים ירמו אחרים רק בשביל להיות מסוגלים להרגיש. לבטא רצונות חשוכים. הרבה פעמים זה מסתכם בדברים הפשוטים כתשומת לב, תחושת ערך, הרגשת חשיבות.
הידיעה שאדם בוחר את טעויותיו בדמות של אנשים אחרים, באופן מודע - היכן עובר הגבול בין בחירה בהיכנעות לעצמך, לרצונות ולתשוקות שלך, לבין רמיה של אותו אדם שאתה מכניס אליך?
מערכות יחסים נועדו להיפרק ואז להיבנות מחדש עם אנשים אחרים.
מי שבר מזל, חווה יותר ממערכת יחסים אחת משמעותית, אך גם זה לא מדיד. אדם יכול לגעת בך פנימה, עם הטביעה המיוחדת לו, בזמן מועט, גם אם הוא לא שלך להיות, ולעתים זה שווה את העזיבה. לעתים אחרות, לא.
היכן עוברים הגבולות?
כולנו בוחרים לעשות טעויות. כולנו בוחרים אנשים שיכנסו למשבצת הטעות שלנו. אנחנו הורסים אנשים אחרים וצריכים לחיות עם האשמה. צריכים לקחת אחריות. לרוב ללא יכולת לתקן את המעוות.
אשמה.. היא זו שנשארת איתנו הלאה, במעבר לדבר הבא.
20.10.21
רק מבנה תוכני של מחשבות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים היל, אַבְרָשׁ אֲמִירִי
מאד היטבת לנסח את המחשבות שלך. ויותר מזה, ניכר המימד האישי בדברים, גם אם הוא נותר בלתי מפורש. תודה לך על שהבאת גם אותי להרהר ברעיונות, ובכלל על הרוח שאת מביאה איתך, כתמיד, שהיא טובה ומיטיבה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים אברש ידידי היקר, Hill
תודה רבה על מילותיך הטובות, חיממת את ליבי.
תודה לך, על כך שאתה חולק איתנו תמיד את חוכמתך ותבונתך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים מעניין, Hill. מסכימה עם התובנה הזאת, ובכל זאת ... בת-יה
חושבת שצריך לבחון את הסיבות לכל רמאות ורמאות, כי לא כל רמאות היא רק של צד אחד,
ולא כל רמאות הורסת את הצד השני. להיפך, קורה שמהרמאות הזאת הצד השני נבנה.
והכי גרוע זה כשאנחנו לוקחים אשמה על עצמנו, בלי להבין שאת הבעיה או הבעיות יצר גם הצד השני.
ובכל מקרה, את הגבול שלי הצבתי וממשיכה להציב בהתייחסות מכובדת. כל מה שהיה מתחת לזה - הלך לכל הרוחות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים אני Hill
מסכימה לגמרי עם דברייך.
את צודקת לגבי הרמאות, תחושת המרמה. זה גם מתקשר לכך שלפעמים נרצה למלא צורך מסוים אצל אדם אחר, אנו יודעים שלא נהיה יותר מכך עבורו, ועדיין, עצם העובדה שיש לנו את האפשרות להגשים, להביא לידי ביטוי את אותו צורך, זה מספיק טוב עבורנו.
באשר לאשמה, במצבים שאנחנו משאירים אדמה חרוכה אחרינו, גם אם הצד השני לא חף מלפגוע, חשוב להכיר בחלקנו ולהבין את המשמעות של המעשים שלנו.
בנימה אישית, לפני כשנה וחצי איבדתי חבר יקר. אדם יקר מאוד לליבי, שהלך לצידי שנים והיה התגלמות החברות בעיניי. מאז מרגישה שההחלטות שלי בנוגע לאנשים אחרים לוקות בחסר. שאני לא מצליחה להעריך כראוי, לראות את מי שבאמת טוב. סביבי, עבורי.
לא יודעת אם יש שמץ של היגיון בדבריי או הקשר.. אבל הכל מתערבב לי. טעויות וכנות, בחירות. גבולות.
והבנה שלפעמים, אנשים מסוימים יעשו לי טוב ואני ארצה בטוב הזה, גם אם לזמן שאול, גם אם לא אדע בהוויה הנוכחית של זה, במה זה באמת כרוך.
שמחה לקרוא ממך על שאת מצליחה להציב גבולות. אני אוהבת לגלות על פי אלו אמות מידה את מתנהלת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים Hill, מבינה את ... בת-יה
האובדן הזה. זה קרה גם לי, ולקח לי בערך 6 שנים להתאפס על עצמי.
אבל ברגע שתפסתי שאני בבעיה הזאת, ניתקתי קשרים שהיו לי והתחלתי ללמוד נושא חדש.
ברור שלא היה קל. היו טלפונים והיו גם הטרדות. אבל החלטתי לא להתייחס ולהמשיך בדרך שהחלטתי עליה.
עבודה. לימודים. בלי חיי חברה. רק משפחה. זכיתי לשקט נפשי שהרבה זמן לא היה לי ממנו.
ובכל זאת לא מצליחה להבין את עניין ה'אדמה החרוכה': יש לנו זכות להתנהל ביושר ובכבוד כלפי עצמנו.
אלא אם - ולא רוצה לפגוע באף אחד - מראש ידענו שאנחנו משקרים ופועלים במרמה. אז האחריות
באמת מוטלת עלינו. אבל אני ישרה להחריד. אפילו אמרו לי שאני צריכה להיות פחות ישרה, כי זה פוגע.
ככה שאין לי אישית צורך לקחת עלי אשמה כלשהי.
דרך אגב, מוסיפה כאן המלצה, והיא להפסיק להקשיב למה שכולם אומרים מסביב, ובעיקר למיין היטב את העצות
שרבים נותנים בנפש חפצה מדי. צריך אולי בשביל זה באמת להתנתק קצת מהחברה הקרובה, אבל רק כך,
מתוך חשיבה אישית ועצמאית אפשר לבנות חיים מתאימים לנו. לי זה עבד רק כך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים בת-יה יקירתי, Hill
תודה רבה על השיתוף, הכנות ופתיחת הלב.
האובדן למוות זורם בנו, נחרט. אני כותבת לך כעת והלב שלי מחסיר פעימה. להיפרד בשל המוות זה מחורבן (וסליחה על השפה). לי אישית עוזר להאחז בדברים הטובים, להוקיר אותם. תמיד הקפתי את עצמי באנשים טובים, הם האמונה שבי.
לא ממש מוצאת מילים כרגע להסביר בנוגע ל'אדמה חרוכה', אז ברשותך אשאיר זאת כך.
תודה על ההמלצה והעצה, מעריכה מאוד.
וכמובן, תודה על השיח המפרה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים מעניין Hill, חיפושית
-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים חיפושית Hill
תודה רבה שקראת.
האמת, הייתי אמורה לכתוב טור דעה בנושא - כנות כתקשורת בין אנשים והדבר הזה יצא, כמובן ללא הקשר ממשי כך שהמחשבה הרעיונית שם נותרה בצד עד שנתקלתי בה והיא הועלתה לכאן.. :)
שמחה שעוררתי את מחשבתך. הייתי שמחה לקרוא את דעתך, החוויות או הרגשות שלך, אך כמובן מכבדת את רצונך.
אגב, אני כבר לא בטוחה כלל שהטקסט הקצר הזה (אם אפשר לכנות אותו כך) מבטא איזשהו מושג ממשי. לא יודעת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים לעיתים מחשבה רעיונית מראה על התת מודע שלנו, חיפושית
גם אם לא בטוחים שהיא נכונה לגמרי.
אני חושבת שאת הטקסט ניתן לפרש לכל מיני סוגי אנשים, לכל מיני סוגי התקשרויות מהעבר, לכל מיני אנשים שעברנו איתם כברת דרך- לא תמיד אשמה זה הדבר היחיד שנשאר, ולא תמיד ראוי להרגיש אשמה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים אכן Hill
הטקסט נתון לכל מיני פרשנויות.
הוא גם מבטא איזשהו 'תהליך' שאנחנו עוברים עם אנשים אחרים. הבשלה, הבניה.
את צודקת בהחלט בנוגע ל'אשמה'.
אקח את זה צעד קדימה - במקום בו קיימת תקשורת תקנית בין שני אנשים, ניתן הרי להתגבר כמעט על הכל (לדעתי ועל פי הקו המנחה האישי שלי לפחות), גם על הטעויות שאנחנו עושים כלפי האדם שמולנו וגם על תחושת האשמה שנוצרת מאותן טעויות.
וכאן נכנס עניין ה'כנות' - כיצד היא משתלבת עם תקשורת בין אישית? מתי היא עוברת את הגבול ואילו מסננים נציב למול כנות הצד השני? מה נוכל לספוג ועד כמה? מה *נרצה* לספוג, אם בכלל.
ואולי לא נצליח להיות כנים וחשופים כי נחשוש מדחיה או אכזבה, שהצד השני לא ירצה באותה כנות, בנו.
לא תמיד זה מורכב כל כך, כמובן. אבל לפעמים, המורכבות הזו, כשמפשטים אותה, מקרבת בין שני הצדדים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים Hill, חיפושית
נדמה לי שהמורכבות תמיד נמצאת שם- אם לא ניתן לה מקום ונניח שהכל פשוט, וננהג תמיד בכנות גמורה כלפי כל אחד- סופנו להיפגע ולפגוע מחוסר סינון והבנה שתקשורת היא גם לפעמים לשתוק.
ומהצד השני, כמה חשוב להיות כנים כלפי אחרים, כנים כלפי מטרת הקשר שלנו איתם, כנים כלפי דברים שמפריעים לנו ואנו רוצים לעבוד עליהם כדי לתקן ולא לברוח.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים תודה על דברייך Hill
..'כדי לתקן ולא לברוח." אהבתי מאוד את המשפט בהקשר הנוכחי.
'בריחה' היא גם נושא מהותי שמסתובב לי בראש. בתקופה הנוכחית היא בהקשר של המחוייבויות המקצועיות וההתנדבויות הקיימות בחיי. הצתת עבורי זיק של מחשבה. תודה.
ותודה על השיח שהתפתח.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
