פרטים לדף הסופר: ספרים רבים קראתי בחיי – שירה, פרוזה, הגות, אמונה, היסטוריה וכל דבר משמעותי כתוב למעט עיתונים. דפים רבים מילאתי בכתיבת שירים, הגות וקטעי סיפורים. את כל אלה ביצעתי במקביל לעבודות פרנסה מזדמנות וחיפוש עבודה למחייתה של משפחתי. את ספר שירי הראשון הוצאתי ב – 1988 והוא נחל אכזבה פנטסטית לרעייתי ולי, כאשר חודש לאחר הוצאתו בהוצאת אלף, הודיעוני מההוצאה שמדור השירה שלהם ניסגר ולכן אם ברצוני שספריי לא יעברו למחלקת גריסת הנייר, עלי לבוא לאסוף את הספרים. אף שכתיבת רומן הייתה משאת נפשי, חיי הדוחק של משפחתי גרם לי לבחור לדחות את מאוויי זה למועד מאוחר יותר והינה עתה, אני מביא בפני הקהל הרחב מפרי מקלדתי, לא את הסוגות הספרותיות הנלמדות באוניברסיטאות ובמכללות השונות, אלא מתוך קרביה של האוניברסיטה הגדולה מכולן, היא האוניברסיטה של החיים. יתכן שתנאי חיי לימדו אותי סבלנות, אולם מתוך החיים אני יודע שלסבלנות אין שום משמעות אם אינה שואבת את כוחותיה מן התקווה, לכן לאופטימיות ולתקווה יש תמיד מקום בספריי.
תקציר ציידי החזיר(47 עמודים) הסיפור ציידי החזיר מתאר ימים ראשונים בקיבוץ עין גב. בימים ההם עוד נמהל קורטוב של תקופות עברו וניחוח של המשכיות היסטורית עמד באוויר, אך יחד עם זאת היו אפופים הימים הללו בתחושה של עולם חדש ההולך ונוצר בעמל, ביזע, בדמעות ובשכול. לצד המתח הקיומי של יישוב ספר מבודד הסופג את הפגזותיהם של חיילי האויב הממוקמים על ההר, שרר גם מתח ערכי. הנשים והאנשים שזה לא מכבר הגיעו לארץ חדשה נאחזו בחלום להקים להם בית של קבע. חלקם אף שאפו ליצור מבנה חברתי חדש. בקריאה תמה עתידים אתם להיכנס לסיפור של מקום ובו דמויות שונות שכל אחת מהן משקפת אופי מיוחד, החופן בתוכו משהו מתיאור עברה של הדמות. בתוך האווירה הכללית הזו מסופר על שני ילדים יתומים, בנים לאחת המשפחות הבודדות בקיבוץ שזכו לחיות יחדיו עם סבתא שהיא יוצאת דופן ביחס לאופיו של המקום, היא קפדנית באדיקותה הדתית, היא חופשיה בגישתה לחיים על הדרך – חייה ותן לחיות, היא התעקשה מידי בוקר לצאת לעבודה במטבח למרות גילה המופלג, אבל מן הצד השני למרות הסינרגיה המופלאה של הסבתא הזו עם חברי המקום שבו חיה, היו דברים באמונתה שאליהם היא התייחסה – ייהרג ובל יעבור ואז כשמופיע מקרה כזה נשאלת השאלה מה תעשה הסבתא הזו ? ולעומת זאת מה יעשו חברי הקיבוץ האפיקורסים הללו, אשר שמץ של נשמה יהודית עדיין מפעמת בקרבם ? תשובה חלקית לשאלות הללו יגלה הקורא, מפני שהתשובה המלאה עדיין נשארת פתוחה לעתיד. את הימים הרחוקים הללו מתאר בהומור ובחן רב טוביה רז, בן קיבוץ מופנם אשר הקשיב והתבונן ככל שתיראנה עיניו ותשמענה אוזניו, על מנת להבין מה הם החיים האלה ומה משמעותם.
תודה פרפר צהוב. שנה טובה וחתימה מבורכת. טוביה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה