פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 315 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 4 שנים סייג' (ל"ת)
-
לפני 4 שנים אני לא בטוחה מה המילים הנכונות אתל
נראה לי מוזר להודות לך על מילים אישיות כל כך, ובכל זאת, אני מודה לך. נגעת בי עם הכתיבה שלך.
באמת יש בך כנות עצומה. הלוואי והיה לי חצי ממנה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים תודה אתל סייג'
קצת איבדתי את היכולת לחוש מתי מה שאני כותבת בא ממקום באמת אישי ורלוונטי אליי ומתי זה פשוט הדמיון שלי שט לו ומאחד הרבה סיפורים ותחושות שרובם תת הכרתיות.
מניחה שזה תמיד שילוב של שניהם, ובגלל זה יש איזה ניתוק מסויים שגורם לזה להרגיש נוח לכתוב ולשתף, כי זה יותר לערבב וליצור משהו חדש שהוא מעבר לחיי האישיים, מאשר לחשוף את עצמי בתור בן אדם.
אז זה לא מוזר להודות על זה, בעיניי זו יצירה שעומדת בפני עצמה כי אי אפשר למתוח קו ישיר ביני לבינה.
זה בלתי אפשרי, ואפילו אני לא יכולה לזהות איפה אני נמצאת בתור היצירה וזו הרגשה נפלאה.
אז באמת, זה רק סיפור בעיניי וזה בכלל לא מוזר לי שאת מודה על זה כי זה משהו שכתבתי במטרה של לתת מקום לדברים בעצמי ובעולם שאני מרגישה שלא מקבלים מספיק אור ותשומת לב.
אני מניחה שכשאני כותבת על תחושות ומחשבות מהסוג הזה, אני פשוט נותנת אהבה לדברים שאני מרגישה שאולי קשה לאהוב או להעריך בחיים האלה.
קיצר, גרמת לי לחשוב קצת על מה שכתבתי ואני מודה לך על זה.
באמת שאם הייתי טורחת לחשוב על כל דבר שאני כותבת, הייתי משתגעת ומתחילה לכתוב הסברים ללמה הדמות אמרה מה שהיא אמרה, ומה כל דבר קטן מסמל.
מכיוון שזה באמת בא ממקום תת הכרתי, אני כל הזמן מופתעת מחדש שזה איכשהו מתחבר והמטאפורות השונות לא סותרות את עצמן.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים זה באמת מתחבר באופן נפלא אתל
אני חושבת שאת צודקת, כשהכתיבה באה מהמקום הפנימי הזה שמרכיב את הדברים מחדש זה מאפשר ניתוק, אבל אצלך מרגישים את הכנות בכל זאת, וזה מה שיפה. אם זה הדמיון שלך אז הוא מרגיש אמיתי מאוד :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים אני חושבת שזה לגמרי אפשרי עבור רגש להיות כנה אך לא אמיתי. סייג'
ומכיוון שרוב הקטע זה בעיקר כדי לתפוס את איך הדמויות מרגישות אחת כלפי השנייה ופחדים שלהן, שכמובן, אלו דברים שהרגשתי בזמן שכתבתי את הקטע גם אם זה לצורך העניין - ממש לא אמיתי וזה לא משהו שקורה בחיי - זה עדיין תפס רגשות כנים שהיו כבר בתוכי ופשוט השלכתי אותן על הדמויות מבלי ממש להתאים או לחפש בהן את עצמי.
אני חושבת שבני אדם יכולים להרגיש כל כך הרבה דברים בבת אחת, וחלק מהסיבה שבגללה אני בוחרת לכתוב בדיאלוגים שלי בלשון זכר ונקבה, זה כדי שיהיה לי יותר קל לחלק בין הדמויות את הרגשות שאני בעצמי חווה.(חווה דרך הסיפור ליתר דיוק)
כי הרי שאת כותבת על נושא מסויים, את יכולה לכתוב עליו מכל כך הרבה כיוונים שונים, וזה נורא קשה להחליט אילו מהם נכון לך.
אם ניקח לדוגמא את נושא הפמיניזם, אפשר לכתוב הרבה דברים על פמיניזם אבל אי אפשר לכתוב את הכל ביום אחד, בישיבה אחת, אז מה שאני עושה זה פשוט - הופכת את הדעות והדברים שלמדתי לסיפור.
ככה אם משהו שאני רוצה לדבר אליו מאוד מורכב וקשה לי לגשת אליו ישירות, אבל אני עדיין רוצה לדבר עליו במידה מסויימת, אני הופכת אותו לסיפור כי אז הרבה יותר קל לי להרגיש מתי הסיפור שלם וגמור ואין לי עוד מה להוסיף עליו.
ולעומת זאת דעות ומחשבות...שם קשה לי להגיע אל הסוף ואני יכולה לעבור מנושא לנושא ולא להצליח למצוא בכל זה סדר מסויים או לפחות מסקנה אחת ברורה.
אני לא יודעת למה אני מדברת על זה כל כך הרבה היום, אני מניחה שזה כי אני כנראה באמת נהניתי מלכתוב את הסיפור הזה, ובכללי - לכתוב סיפורים זה הכי כיף שבעולם אבל זה אף פעם לא משהו שאני פשוט יכולה להחליט שאני עושה.
זה כנראה כי סגנון הכתיבה שלי הוא יותר אינטואיטיבי ואני פחות מהסוג ה"מתכנן" זה כמעט בלתי אפשרי עבורי לתכנן סיפור מראש.
זה הכי כיף לכתוב מבלי לדעת לאן זה הולך ולהיות מופתע בכל פעם מחדש שאיכשהו הכל מתחבר ויצרת משהו שאתה באמת מחובר אליו ומרגיש לך שלם.
אני תמיד שוכחת שאני אוהבת לכתוב, אבל היום נראה שנזכרתי בתחושה הזאת, וכנראה שהיא מעודדת אותי עכשיו לכתוב תגובות נורא ארוכות....
בכל אופן, תודה על התגובה כי היא נתנה לי הזדמנות לדבר על נושא שאני מאוד אוהבת.
יעבור לי בטח בקרוב...אם כבר מדברים על כנה אבל לא אמיתי, אני לגמרי כנה לגבי זה שאני אוהבת כתיבה, אבל האם אני באמת אוהבת כתיבה?
אני לא ממהרת להאמין לכל דבר שאני מרגישה, אולי זאת הבעיה שלי...
מקווה שלך אין בעיות כאלה מורכבות.
יום טוב :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
