בַּאֲבִיב שְׁנַת לֵילֵנוּ
תָּקַעְתִּי אֶת קַרְנִי יְרֻקַּת-הַכּוֹכָב בְּאָהֳלֵךְ:
אַתְּ הִצַּעְתְ לָהּ מִטָּה
בִּנְקִיק הַגֶּשֶׁם שֶׁל הַפְּרִידָה.
כְּבָר חָגַרְתְּ אֶת נַעֲלֵךְ, רָאִיתִי,
מַבָּטֵךְ
הִתְעוֹפֵף עִם הַשֶּׁלֶג אֶל פִּסְגוֹת הֶהָרִים,
וּלְמַטָּה בַּמַּעְיָן
כְּבָר שׁוֹבֵב אֶת לִבֵּךְ הַיַּיִן שֶׁאֵין שׁוֹבְרִים אִתּוֹ לֶחֶם.
אַתְּ פְּזוּרָה
הָיִית עַל שִׂיאִים וּתְהוֹמוֹת, –
אֲנִי בַּחוֹל
שָׁכַבְתִּי, נוֹבֵר בּוֹ
לִמְצֹא אֶת הַמַּשְׁכּוֹן הַמָּט לִפּוֹל
שֶׁל קֵיצֵנוּ.
(בתרגומו של שמעון זנדבק)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
