פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 4 שנים ו-6 חודשים האולם החשוך Storm~

  

  Storm~

  אתה עומד מול האור.
  אני רואה את החזה שלך עולה ויורד, אתה נושם עמוק
  אתה מתרגש, מזיע קצת בידיים, אז אתה מוחה אותם בשולי מכנסיך
  באיטיות אתה מרים את הקשת, ומתחיל לנגן
  
  
  עומד מול האור המרצד (בעיניך),
  אתה לא רואה את הקהל, אבל יודע שהקהל דרוך ממתין שתתחיל, תנגן ותשיר
  אתה מעביר את הקשת על המיתרים, וצלילים נקיים עמוקים ומדהדים בוקעים מהכינור
  הצלילים שחיכו לצאת מתוך כתלי החדר, נשמעים
  התוים שנשכחו במגירתך במשך שנים ורק חיכו להיפרש ולהיקרא, מהדהדים באוזניך
  
  
  עומד מול האור,
  אינך רואה אדם מהקהל
  הם לא שומעים את מחשבותיך כלל
  והכל תלוי בשליטה שלך בכינור. המשך לנגן אל תחשוב אל תביט אחורה
  היססת לשניה אחת,
  אבל אני הסתכלתי עליך וראיתי שאתה מוכן.
  אומנם חושש וצעיר
  האולם חשוך, אבל הצליל שלך מאיר.
  
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 4 שנים ו-6 חודשים מתאר באופן מדוייק אסף

    

    אסף

    את תחושת פחד הבמה, ואת התחושה של ההופעה בכללי. מאוד עדין, מאוד יפה:)
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 4 שנים ו-6 חודשים תודה Storm~

      

      Storm~

      זה מה שניסיתי להעביר כאן
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.