המדבר נעץ בי את מבטו. השקט השתנה. ואתה? הוא ענה חרישית, אתה מבין למה?
אני מבין מדוע אינך אוהב את השקט, אמר המדבר. הדממה חודרת אל בין העצמות. היא מוציאה אותך מדעתך. אתה צועק אל הריק אבל לא נענה. אתה רוצה מישהו שימלא את השקט ואת החלל האין סופי, אבל כל מה שאתה מקבל זה גלים של דממה. דממה אכזרית. דממה שמשאירה אותך מצפה, מחכה, כמו עינוי סיני שנמשך שנים. מתי תבין שאתה זה שצריך לקדם כאן את העניינים. כן, כמו שהבנת, אני לא מתכוון לעשות דבר. זה תלוי בך.
אלה היו דבריו של המדבר. והוא עצם את עיניו בתוך פניו העצומות, סחופות החול והרוח, ושתק.
נכתב כהמשך לקטע של אסף על השיר A horse with no name
https://youtu.be/zSAJ0l4OBHM" rel="nofollow">
https://youtu.be/zSAJ0l4OBHM" rel="nofollow">
https://youtu.be/zSAJ0l4OBHM" rel="nofollow">
https://youtu.be/zSAJ0l4OBHM
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה