פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 113 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 4 שנים ו-9 חודשים WEREWOLF - אנשי זאב | פרק שלישי ספרן ראשי
WEREWOLF – הספר.
תקציר סיפור: אמיר הוא איש זאב, הוא לא ננשך או קולל, הוא נולד עם זה. יש לו תסמנת מיוחדת מאוד, חלק ממשפחתו המורחבת אנשי זאב, לכן יש לו תסמנת זו.
גולדיאן, שהוא הנבל. אח של אביו, הוא מקנא בכך שאינו איש זאב, ומוכן לרדוף את אמיר כל חייו על מנת לחקור את התסמנת שלו ולהיות איש זאב בעצמו. הרפתקה מדהימה, על חברות ועל אחווה. ועל זה שלפעמים שונים, הנה פרק ראשון:
מיועד לגילאי: 10-18
פרק 3 – "הערפד"
המפקדה של גולדיאן – שבוע לאחר המקרה
גולדיאן: אמנם לא הצלחתי הפעם, אבל תמיד יש פעם ראשונה!
סאנ-רג'אר הערפד: מה נסגר אדוני? אולי נתפוס אותם באירוע?
גולדיאן: למה אתה מתכוון?
סאנ-רג'אר: כשהם יהיו באירוע, בליל ירח מלא. אתה תוכל לתפוס אותם, זאת תכנית מושלמת!
גולדיאן: סאנ-רג'אר, אני מצטער. אבל הסיכויים שיהיה אירוע בדיוק בליל ירח מלא הוא כל כך קטן. מצד שני עוד חודש בדיוק מתקיים חג האלווין, ואתם יודעים מה זה אומר? ירח מלא!
סאנ-רג'אר: רעיון נפלא אדוני, אני הצעתי...
גולדיאן: אתה תהיה בשקט! ותעשה כל מה שאני אומר לך! יש לי תוכנית עבורך!
כעבור שבוע –
המפקדה של אמיר:
אמיר: כדאי שנעשה מהמקום הזה משהו,
עוז: אני אסדר את בולי העץ.
ג'וני: קדימה!
סאנ-רג'אר הערפד מתעופף בשמים, לכיוון החבורה.
הוא מתיישב על העץ.
ניתאי מבחין ברעש ויוצא לבדוק מה פשר העניין.
ניתאי: יש כאן מישהו?
סאנ-רג'אר: אכן, שלום לך.
ניתאי: מה אתה עושה בעץ הזה?
סאנ-רג'אר: אני במקרה פה, לבד, כמו תמיד. צריך חבורה שתתמוך בי.
ניתאי: אתה מבין שאני איש זאב?
ניתאי: תחפש להקת ערפדים!
אמיר: מה זה שם?
אמיר רואה את הערפד ומגיב:
אמיר: אני לא סומך על ערפדים! הם חרא (שיט)!
סאנ-רג'אר: למה אתה מדבר אליי ככה? אני בחיים לא הייתי עם חבורה, אתה לא יכול לשפוט אותי.
אמיר: אתה נשבע אמונים?
סאנ-רג'אר: הכל, הכל.
אמיר: פאק?! נו באמת איתך...
סאנ-רג'אר: נעשה הסכם, אני אהיה רק עוזר משני בחבורה, לא חייב להיות חלק מה.. מ... מה שמכם?
אמיר: אמיר'ס וולפס.
סאנ-רג'אר: הופה! נתת קרדיט לעצמך!
אמיר: כי זאת החבורה שלי! ואתה המשרת שלנו!, אני אמיר, זה ניתאי, זה ג'וני והוא עוז.
סאנ-רג'אר: יש פה אפליה, אבל אני לפחות לא אנטש לבדי.
סאנ-רג'אר עף בחזרה למפקדה של גולדיאן, משוכנע שתוכניתו מושלמת.
המפקדה של גולדיאן:
סאנ-רג'אר: אני אצלם, אני עכשיו מוכן לבצע את המשימה.
כעבור שבוע:
כיתה, התלמידים.
המורה: הקשיבו עכשיו, אנחנו מתכוננים לנשף חג האלווין שיתקיים בסוף החודש. אני לא יודעת מה איתכם. אבל נשמח לאישור הגעה.
סאנ-רג'אר מזדרז לעוף לחלון הכיתה כדי להקשיב. המורה מסבירה על התאריך, והיא אומרת שהנשף יתקיים בחצר בית הספר.
בשנייה האחרונה לפני שסאנ-רג'אר יוצא, ניתאי קולט משהו, רואה משהו מתעופף.
הוא רוצה להעביר את המסר לאמיר. בעזרת פתק. המורה קולטת זאת, ומחליטה להעניש אותם, הם יפסידו את ההפסקה.
המורה: מה?
ניתאי ואמיר שותקים.
המורה: מה זה אמור להיות באמצע השיעור שלי?
אמיר: כלום ושום דבר.
המורה: זה לא כלום ושום דבר... תביא לי את הפתק! מיד!
ניתאי מושיט את היד בכדי להביא.
אבל אמיר עוצר אותו וניתאי לוחש לו
ניתאי: קריטי, ערפד.
ג'וני נכנס באותו הרגע
ג'וני: המורה, לא הבנתי? מביאים אישור בכתב ביום המסיבה?
ג'וני מסיח את דעתה של המורה.
ביינתים ניתאי מחביא את הפתק, שם אותו בשידה.
המורה: סלחו לי רגע ילדים. נדבר בהמשך...
מסיימים את השיחה...
כולם יוצאים...
סאנ-רג'אר נכנס. לוקח את הפתק ועף לדרכו.
המפקדה של גולדיאן:
גולדיאן: נו מה?
סאנ-רג'אר: תראה,
גולדיאן: מה?
סאנ-רג'אר: הילד, קלט אותי.
גולדיאן: איזה?
סאנ-רג'אר: החמודי הזה, איתי... אני חושב...
גולדיאן: מה יש לך ביד?
סאנ-רג'אר: את המכתב.
גולדיאן: על איזה מכתב אתה מדבר?
סאנ-רג'אר: לא מכתב, יותר נכון סוג של פתק כזה...
גולדיאן: תביא לי,
סאנ-רג'אר: כן אדוני,
גולדיאן רואה את המכתב, טיפה לא מבין...
גולדיאן: לא הבנתי? מה הוא קלט?
סאנ-רג'אר: הוא קלט שהאזנתי לפרטי הנשף של חג האלווין...
גולדיאן: זה לא אמור להחשיד.
סאנ-רג'אר: זה כן... אני כביכול בחבורה שלהם...
גולדיאן: חסר לי אם התוכנית הזאת תיהרס, חבל עליך..
סאנ-רג'אר - כן אדוני
גולדיאן: אני מתאר לעצמי שלהיות ערפד זה מספיק לך.
סאנ-רג'אר: אז...
גולדיאן: תשמור על פרופיל נמוך! אין דרך אחרת! אתה מעכשיו אחד מהם! ברור?!
סאנ-רג'אר: כן אדוני,
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
