לפני כמה ימים התחילה סדרה חדשה בכאן 11 - "שעת נעילה".
עוד סדרה על מלחמת יום כיפור (כבר עשו כל כך הרבה כאלה) ולמרות שיווק מאוד חזק, ואפקטים מרשימים - בעיניי הסדרה די בינונית.
אבל אני לא מבקר טלוויזיה.
כמו כמעט כל ישראלי שמודע באיזשהו אופן למצבה של מדינתו, גם לי יש שריטה בכל מה שקשור במלחמת יום כיפור. ואצלי השריטה הזו עמוקה אפילו יותר - לא, לא השתתפתי במלחמה, עוד לא נולדתי כשהיא פרצה (לשמחתי, אני מניח), אבל דוד שלי, אחיו הקטן של אבי, נהרג בה.
אני נולדתי מספר שנים אחרי, והוריי בחרו להעניק לי את שמו של הדוד שנפל.
לפעמים אני גם שואל את עצמי, האם באתי לעולם לשם המטרה הזו. לולא המלחמה והשכול, האם גם היו חשים בצורך להביא עוד ילד? ולקרוא לו בשם... חיה אהובה? עונת מעבר? משהו אופטימי?
לא יודע.
מסוג הדברים שאין להם באמת תשובה, ושממחישים איך פגיעת אבן במקום אחד יוצרת אדוות במקום אחר.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
