זְכֹר אֶזְכָּרְךָ
עוֹד מִיָּמִים 
שֶׁהֵיטֵב חָרוּ לִי,
חָרוּ לִי עַד מָוֶת,
וְיָדְךָ שֶׁהֵצֵלָּה
הִצִּילָה חַיֵּי 
מֵאָבְדָן עוֹלָמִים.
עוֹד אֶחְרֹט
מַבָּע פָּנֶיךָ,
מַבָּט עֵינֶיךָ
עַל לֵב,
עֵת הִבְטַחְתַּנִי 
כִּי אֶהְיֶה אֲנִי
הַצּוֹחֵק הָאַחֲרוֹן,
עַל אַף כָּל הָרָעָה.
וְדִּמְּעָה שֶׁתּוֹלָה 
עַל זָוִית עָיַן, 
תַּנְצִיחַ כִּי
כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ
אַחֲרוֹן נִשְׁאַרְתִּי 
אַךְ נָדָם לוֹ צְחוֹקִי
שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, 
וּבִן-לַיְלָה אָבָד.
שֶׁגָּוַע הוּא,
יָבַשׁ לוֹ,
עִמְּךָ.
©כל הזכויות שמורות
		
		
		
					הוסף תגובה | 
			
		
קישור ישיר להודעה