מממ... אם זה היה תלוי באמא שלי, תאמין לי שהיא הייתה שורפת את האופניים שלי.
כל דבר קטן, שעלול לסכן את החיים שלי, מהווה בשביל אמא שלי אוויב. וזאת אומרת , שכשאמא שלי יורדת למטה בבוקר היא נועצת באופניים מבט של;
"רק תעזו לעשות משהו לבת שלי, ואתם תמצאו את עצמכם יום למחרת במפעל למחזור, להפוך לאסלה לשירותים" (;
וואי שמע שאמא ששלי נשמעת מפחידה דרך התיאורים שלי.
אבל אני אוהבת אותה. רק חבל שהיא לא מרשה לי ליסוע על האופניים.
אתה מבין?
ביום כיפור, הייתה לי תאונה, הגעתי לבית חולים, מחוסרת הכרה, יחד עם עוד שלוש חברים טובים.
חחחחח תאונה קטלנית... ככה הם קוראים לזה לפחות . \=
בכל מקרה, נסענו כולנו באותו הזמן בירידה ממש ממש ממש ענקית, איבדנו שליטה, הכביש היה קטן מדיי לשלושת האופניים הגדולות. אני הייתי מאחורי האופניים של הידיד שלי, הוא נסע ואני פשוט תפסתי טרמפ . (;
חחחחחחחח השלוש אופניים התנגשו, ואני, שלא ישבתי על כלום, עפתי קדימה, עם שלושת החברים ונפצענו לא רע בכלל. חחחחח טוב, לידיד שלי נשבר האף (;
אני פשוט איבדתי את ההכרה כי הטמבל השמן עם האופניים שלידנו (אה, סליחה, החבר הטוב והמקסים שלי... שאני כ"כ אוהבת אותו) פשוט נפל לי על הראש. סליחה. על הצוואר.
איזה הבדל... [;
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח (;
מקווה שתהנה מחר. אני אתגעגע ממש. :-)
דבר איתי בדואר. וואי אני לא מאמינה עדיין שאתה נוסע ]=
תההנהההההההה אבל P=
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
