ששימוש ב"סופיות" בארמית, יש להן דו, או, תלת משמעות.
למילה עלמא, יש לרוב יותר ממשמעות אחת שהן "עולם" או "סתם, באוויר"
לא ידעתי, אם "כתרים בעלמא" כתרי עולם/יקומים.
ואז בא "עורבא פרח" גם עם סופית ארמית, והקשה עלי יותר.
במה שאני כן בטוח, זה בהמיית הנפש והלב, ובבינת הרוח של התעלות מעלה, בעת הכתיבה היפה הזו.
היום בדיוק שאלתי חברה אם היא הבינה את השיר
או שהוא כבד ולא מובן. כי כתרים בעלמא- התכוונתי הכתר שאנו מכתירים את העולם.
האמת שגם אני לא הבנתי מאיפה יצא השיר הכוונה מאיזה מקום.
היא ענתה לי
שהשיר מאוד ברור לה.
שאלתי מה הבינה?
אמרה שאנשים נעים
בין הלמעלה ללמטה
בין החומר לרוח.
שבעה כתרים אילו הספרות
כשלמעלה הוא הרקיע השביעי.
מבחינתי
השיר מדבר על כך שהאדם תמיד
במלחמה עם עצמו ונודר לעצמו נדרים ושבועות
אבל מול היקום האינסופי לפעמים זה נדמה הכל
כעורבא פרח.
אבל בטוחה שהבנת הכל
יש לך ראייה מיקרוסקופית
הרבה מעבר לאדם רגיל
וגם אתה בקי במקורות.
זכיתי בתגובתך המאירה.
תודה
לגבי התרוממות הנפש
זה בדיוק מה ששלמה
כתב לי כששלחתי לו את השיר.
תודות
מטוטלת האדם בכל עת ובכל רגע,
הינה לא אחת מציאות קיימת.
את מילותיך אפשר לקחת לכל מציאות עכשווית
או מציאות אחרת בעבר.
אפשר לתאר את חיבוטי האהבה עם כל ההתרגשות שבה,
ואפשר לקחתן לחיבוטים אחרים בחיי האדם.
אני לוקח אותן דווקא למציאות המתרחשת
מאז נחת עלינו נגיף נסתר המאיים להשבית שמחה ואהבה.
תודנ לך מוכשרת המרוממת את מחשבת האדם
ואת נימי הנפש.
לפעמים אני תוהה לגבי פשרן של המילים
שאני מניחה בזהירות ולהן מליון פנים של זוויות.
באופן אישי אני מעדיפה שהזוויות יהיו עגולות ולא חדות.
וזה נכון גם לגבי החיים מסביבי.
לכן כשאני פוגשת בזווית חדה אני רצה לעשות אותה עגולה
שלא תפגע בי.
ולך המון תודה על חידודי הנפש השיר החיים ובכלל.