כאב ללא גבולות, זה מה שהרגיש. הרסיס עוד היה עמוק בחזהו, והחובש לא שמע את זעקותיו.
כאב, זה מה שהזכיר לו שהוא עדיין נמצא שם; לא הרעשים, לא הקור העז ולא הריחות - רק כאבו הזכיר לו שאינו מת.
כאב, התזכיר היחיד והאחרון שיכל לסמוך עליו.
לזכור שאתה חי, זה רק מן הכאב - לא מן השמחה.