וכל מה שכתבת. צודקת לחלוטין.
אך כל זה התערער לי.
הנרטיב המסופר לנו יום יום, באין ספור דרכים הוא שגופה של אישה הוא הפקר.
כל יום נקום בבוקר לעוד יום שבו ננסה לנפץ עוד קצת את תקרת הזכוכית, ובשביל מה?
תרבות האונס מושרשרת כל כך עמוק, כל כך חזק שלפעמים נדמה שלא ניתן לשנות אותה.
כששופט אומר בבית משפט על ילדה קטנה שאולי "היא רצתה את זה", כשמטרידים סדרתיים מכהנים בתפקידים בכירים בממשלה, כשהזמר הלאומי מקיים יחסים ואקטיים מיניים עם קטינות, אחת אחרי השניה, ונותנים לו במה באירועים לאומיים..
והאשמת הקורבן? הקטינות שנוצלו על ידי שחקני הכדורגל הן הורסות משפחות וביקשו את זה, לא?
מניתי מספר קטן מאוד של דוגמאות וזה מזעזע.
כבר לא יודעת אם כל מה שאני מאמינה בו יספיק, יעזור לשנות את הנרטיב, את תרבות האונס.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה