ללא שם / The Wolf
ועולה בי תמונת עיניה -
מחשבות כמוסות מאחורי המבטים,
תוגה עדינה מסתתרת שם,
ואופי בל יתואר,
והיא מביטה בי בעיניה,
אומרת כל כך הרבה -
בזמן שתיקתה,
דרך עיניה,
ועולה בי תמונת עיניה,
ובי מתעוררת תשוקה -
לתת לעצבונה לעזוב עיניה,
למלא אותה בשמחה,
ואני נזכר בתמונת עיניה -
כמו מתוך חלום,
תווי פניה מטושטשים,
דמותה לא קבועה -
אך העיניים שלה -
כמו נחרטו,
וכשאלך בין אנשים -
אתור עד אין קץ -
למצוא את אותן עיניים -
שצבען נובע מהנשמה,
ואומרות המון -
גם כשהשתיקה ארוכה,
למצוא את אותן עיניים -
שיהיו אוזן קשבת,
ומילה טובה בזמנה,
ואמשיך לתור -
אחר אותן עיניים,
עם האופי הבל יתואר,
והתוגה הכמעט בלתי נראית -
כדי שאולי,
אוכל להראות לה -
את היופי בחיים,
או רגעי אושר -
שיעלימו את התוגה -
מעיניה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה