ככה באמצע , בלי דאגות, בלי הוצאות, בלי שאגות מאישה; שאוהבת … אותך.
ככה באמצע, בלי תארים, ממלצרים, ממורמרים; ככה מרגיש כבר אמצע חיים; ואני עוד לא בן 30.
ככה באמצע, בלי שום כיוון לחיי, מרגיש שנכשלתי, ואולי; כדאי לתת לעצמי שתי סתירות ולהתאפס.
זה לא האמצע, זו התחלה; מניח שגם "האחת" נכשלה, לא מצאה אותי באפלה ואני לא מוצא גם אותה.
קם כל בוקר שעתיים לאחר התכנון, וזה עוד שהייתי עם עצמי הגון ולא חזרתי לישון.
שוב מנסה לסדר ת'חיים, אבל הם מיד שוב עוברים וחולפים; עוד רגע כבר אהיה בן 30; בלי כלום.
את זוכרת כשהיינו קטנים את אמרת לי שנגדל ונבין את הכל? עכשיו אני קפוא במקום, מבולבל, לא מבין ומפחד ליפול.
את זוכרת כשהיינו קטנים את אמרת לי שנגדל ונבין את הכל? עכשיו אני קפוא במקום, מבולבל, לא מבין ומפחד ליפול.
הכרס גדלה, החשבון הצטמצם; אני כל הזמן רק ממשיך לנמנם; בסופו של דבר אהיה בן 30 ואשאר עדיין אצל ההורים.
מרגיש כה עלוב, מהורהר וכואב; אבל שום דבר אני לא אוהב; אולי נולדתי ללא לב, אין לי מושג.
את זוכרת כשהיינו קטנים את אמרת לי שנגדל ונבין את הכל, אבל עכשיו אני קפוא במקום, מבולבל, לא מבין ומפחד ליפול.
את זוכרת כשהיינו קטנים את אמרת לי שנגדל ונבין את הכל, אבל עכשיו אני קפוא במקום, מבולבל, לא מבין ומפחד לשאול.
את זוכרת כשהיינו קטנים, את אמרת לי שנגדל ונגיע רחוק.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
