מה יש בהם, בחיים, מה יש בהם,
שהם מסוגלים להאכיל אותך הכל-ושתבקש תוספות?
עמדתי במטרו חילקתי כרטיסים לאושר
ובלילה חיבקתי אותה כל כך חזק
וחלמתי על אי כחול וחול לבן , נרדמתי איתה
אחרת אין שום סיכוי שתמצא אותו.
שתקתי, כי אם אנחנו זקוקים למילים, כמו שני זרים,
שהמילים זה כל מה שעומד לרשותם, אז איזה טעם יש בהבנה.
לא רוצה שתברח לי לאי אחר בחלום של משהו אחר.
הייתי ערום. כי ממילא גם כשאני לבוש אני ערום לידה
איבדתי מזמן את הכיסוי שלי. אני פשוט אוהב אותה.
פעם כשהתעוררתי בלילה הייתי מנסה להרדם
הכי מהר שאני יכול. והיום אני מתעורר בכוונה
כדי לא לפספס אף רגע איתה. בכל פעם שנרדמתי
הרגשתי שגונבים ממני משהו.והפעם אני מאושר
לא רוצה שאף אחד יגנוב לי את ההרגשה.
אחר כך היא פקחה עיניים וחיבקה אותי
וסגרה לי בעדינות את העיניים בשפתים שלה.
וכך נרדמתי עם חיוך בלי שאף אחד יגנוב לי אותו.
בבוקר שאלתי אותה "ממה כולנו מפחדים"?
היא ענתה לי שכולנו מפחדים שזה לא ימשך לנצח.....
לקחתי את כל המשפטים שאהבתי בספר
וחיברתי אותם לקטע אחד.
הספר הרשים אותי כל כך במיוחד הרגעים השבירים
של האושר וכמה אנו צריכים לחבק את הרגעים הללו.
חג ביכורים שמח
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה