שלום חברי סימניה
מקווה שהתקופה עוברת בנעימים למרות כל הקשיים והמורכבות שהמגפה מביאה עימה.
אתייחס למספר אירועים מרכזיים שקרו השבוע.
לפני שלושה ימים סמל ראשון עמית בן יגאל נהרג מפגיעת אבן בראשו בפעילות מבצעית באזור הצפון של הגדה. הוא בן יחיד להוריו ואבדתם כואבת כמו כאבם של משפחות שיקירם נספו. כששמעתי זאת ליבי כאב על המשפחה שרק בן אחד ויחיד יש להם. יהי זיכרו ברוך ומשתתפת בצער המשפחה. נפילתו של עמיר בן יגאל שנהרג מוכיחה לנו כמה צריך פתרון מדיני באזור השטחים. אלפי חיילים נמצאים שם לשמור על ההתנחלויות והשטחים ויש מלחמה בלתי פוסקת בין הפלסטינים שם לישראלים. המצב מאוד מורכב. יש שני צדדים למטבע ושני הצדדים בסופו של דבר נפגעים. לצערי ביבי נתניהו במהלך כהונתו לא טיפל בנושאים הללו כמו שצריך. ההפצצות באזורי הדרום ומידי שנה נפגעים חיילים באזורי הגדה וחיילים ונערי גבעות פוגעים בפלסטינים.
בימיים האחרונים הוקמה ממשלה בחסות גנץ ונתניהו, לא הייתה ממשלה כזו מושחתת ובזבזנית מימי הקמת המדינה והממשלה מושתת על עסקאות שוחד: כיסא בקואליציה ומשרת שר לטובת קול שישמור על נתניהו מהעמדה לדין.
מה שמוכיח זאת שאתמול פתחו משרד שר חדשה לאורלי לוי אבוקסיס - שרה לחיזוק וקידום קהילתי. משרה שאין בה צורך ועולה הון תועפות לציבור.
דבר נוסף, לפני השבעתה של מירי רגב למשרת השר החדשה שקיבלה - שרת התחבורה. היא החליטה לפטר את המנכ"לית של המשרד שנמצאת בחופשת לידה ולשים מישהו חדש במקום. זה חוסר רגישות. מירי רגב עוד לא נכנסה למשרת השר לחלוטין ולא יצא לה להתרשם מעבודתה של המנכ"לית אז כבר מפטרת. אם מירי רגב הייתה בתפקיד כבר במשך הרבה זמן והייתה מתרשמת לרעה מעבודתה של המנכ"לית אז יש לה את הזכות לפטר אותה. זה מרגיז שמרגע שניתנת סמכות לשר הם עושים מה שהם רוצים בלי להניד עפעף.
עצוב וכואב לי הלב שחברי המפלגות שהצהירו והבטיחו לבוחרים שלהם שלא ישבו עם המואשם מבלפור, איבדו את המוסר והלחימה בשחיתות ונתנו לו את עצמם על מגש של כסף. שתי הסיעות שהבטיחו שלא יישבו עם נתניהו (אפילו עמיר פרץ גילח את השפם) ישבו עם ביבי. רציתי קול נגד ביבי, נגד השחיתות, נגד הדברים שתחת חסותו ולא טופלו במדינה (הרבה דברים אני יכולה לתת רשימה). בסוף קיבלתי שהקול שלי הלך לביבי ולמה שאני לא מאמינה. פשוט אכזבה גדולה. אם תהיינה בחירות רביעיות אני לא יודעת למי אני אצביע. מבחינתי רב חברי המפלגות איבדו את המוסר והם יצטרכו לנקות את ידיהם המלוכלכות כל ימי חייהם, אבל לא בטוח שכתמי השררה ירדו. למעשיהם אין כפרה והם יצטרכו לנקות ולטמא את נשמותיהם שאבדו.
מיום ליום נאבדת חתיכה מהדמוקרטיה הישראלית, לפי דעתי. בסוף הדמוקרטיה תיעלם אם נמשיך בכיוון הזה נגיע לעריצות הרב. מה שנשאר לעשות זה להפגין בהפגנות של התנועה לאיכות השלטון להצלת הדמוקרטיה. אבל זה לא יעזור, עד שהעדר לא יתפקח לא יהיה שינוי.
מקווה שהתקופה עוברת בנעימים למרות כל הקשיים והמורכבות שהמגפה מביאה עימה.
אתייחס למספר אירועים מרכזיים שקרו השבוע.
לפני שלושה ימים סמל ראשון עמית בן יגאל נהרג מפגיעת אבן בראשו בפעילות מבצעית באזור הצפון של הגדה. הוא בן יחיד להוריו ואבדתם כואבת כמו כאבם של משפחות שיקירם נספו. כששמעתי זאת ליבי כאב על המשפחה שרק בן אחד ויחיד יש להם. יהי זיכרו ברוך ומשתתפת בצער המשפחה. נפילתו של עמיר בן יגאל שנהרג מוכיחה לנו כמה צריך פתרון מדיני באזור השטחים. אלפי חיילים נמצאים שם לשמור על ההתנחלויות והשטחים ויש מלחמה בלתי פוסקת בין הפלסטינים שם לישראלים. המצב מאוד מורכב. יש שני צדדים למטבע ושני הצדדים בסופו של דבר נפגעים. לצערי ביבי נתניהו במהלך כהונתו לא טיפל בנושאים הללו כמו שצריך. ההפצצות באזורי הדרום ומידי שנה נפגעים חיילים באזורי הגדה וחיילים ונערי גבעות פוגעים בפלסטינים.
בימיים האחרונים הוקמה ממשלה בחסות גנץ ונתניהו, לא הייתה ממשלה כזו מושחתת ובזבזנית מימי הקמת המדינה והממשלה מושתת על עסקאות שוחד: כיסא בקואליציה ומשרת שר לטובת קול שישמור על נתניהו מהעמדה לדין.
מה שמוכיח זאת שאתמול פתחו משרד שר חדשה לאורלי לוי אבוקסיס - שרה לחיזוק וקידום קהילתי. משרה שאין בה צורך ועולה הון תועפות לציבור.
דבר נוסף, לפני השבעתה של מירי רגב למשרת השר החדשה שקיבלה - שרת התחבורה. היא החליטה לפטר את המנכ"לית של המשרד שנמצאת בחופשת לידה ולשים מישהו חדש במקום. זה חוסר רגישות. מירי רגב עוד לא נכנסה למשרת השר לחלוטין ולא יצא לה להתרשם מעבודתה של המנכ"לית אז כבר מפטרת. אם מירי רגב הייתה בתפקיד כבר במשך הרבה זמן והייתה מתרשמת לרעה מעבודתה של המנכ"לית אז יש לה את הזכות לפטר אותה. זה מרגיז שמרגע שניתנת סמכות לשר הם עושים מה שהם רוצים בלי להניד עפעף.
עצוב וכואב לי הלב שחברי המפלגות שהצהירו והבטיחו לבוחרים שלהם שלא ישבו עם המואשם מבלפור, איבדו את המוסר והלחימה בשחיתות ונתנו לו את עצמם על מגש של כסף. שתי הסיעות שהבטיחו שלא יישבו עם נתניהו (אפילו עמיר פרץ גילח את השפם) ישבו עם ביבי. רציתי קול נגד ביבי, נגד השחיתות, נגד הדברים שתחת חסותו ולא טופלו במדינה (הרבה דברים אני יכולה לתת רשימה). בסוף קיבלתי שהקול שלי הלך לביבי ולמה שאני לא מאמינה. פשוט אכזבה גדולה. אם תהיינה בחירות רביעיות אני לא יודעת למי אני אצביע. מבחינתי רב חברי המפלגות איבדו את המוסר והם יצטרכו לנקות את ידיהם המלוכלכות כל ימי חייהם, אבל לא בטוח שכתמי השררה ירדו. למעשיהם אין כפרה והם יצטרכו לנקות ולטמא את נשמותיהם שאבדו.
מיום ליום נאבדת חתיכה מהדמוקרטיה הישראלית, לפי דעתי. בסוף הדמוקרטיה תיעלם אם נמשיך בכיוון הזה נגיע לעריצות הרב. מה שנשאר לעשות זה להפגין בהפגנות של התנועה לאיכות השלטון להצלת הדמוקרטיה. אבל זה לא יעזור, עד שהעדר לא יתפקח לא יהיה שינוי.