פרק ראשון
הוא רץ הכי מהר שהוא יכול. אי אפשר להסתכל לאחור, אם הוא יסתכל לאחור הוא יראה מה הוא מאבד שזה בערך הכל...כל החיים שלו נמצאים שם ונשרפים בלהבות והוא לא מציל כלום...דמעות נזלו מעיניו בעוד הוא רץ כמו הרוח ולא מקשיב לכלום. "דארק" הוא שמע מישהו לוחש לו אבל הוא לא הסתכל לאחור והמשיך לרוץ, 'אין זמן' הוא חשב לעצמו ולפתע שמע פיצוץ ענק. זהו, הכל נגמר, כל חייו נמצאים הרחק משם, אי שם באבדון. הוא בכה והפסיק לרוץ, כל דבר מוכר נשרף ונעלם. איך הוא אמור להתחיל הכל מחדש? איך יגיע לאבדון? ומה זה בכלל?
"דארק" אמרה לו אימו פעם "שיגיע הזמן תלך עם הלב ואל תקשיב לאף אחד, חיי כולנו בסכנה ואתה היחיד שיכול להציל אותנו. ביום בו הכל יישרף תצטרך להגיע לאבדון עד יום אמצע החורף, אם לא תצליח גם אתה לא תוכל להינצל" היא אמרה. דארק התגעגע אליה כל כך, הדמעות חזרו והוא החל שוב ללכת. חייו עומדים להיות לא פשוטים אבל עליו להיות אמיץ אם הוא רוצה לשרוד ולהציל את כל מה שנשרף. הוא הלך בשביל אבנים, יצא משער ביתו ורץ לאורך הכביש, היה רק מקום אחד שהוא יכול לשהות בו, רק מקום אחד שלא יצטרך להסביר מה קרה ולמקום הזה מעדו פניו. "בבקשה שהמקום הזה עדיין קיים" הוא מלמל לעצמו והמשיך לרוץ. יום אמצע החורף הוא עוד חודש בדיוק כלומר, יש לו חודש להציל את עצמו ואת חייו הקודמים. דארק רץ בשכונה המוכרת שלו ועבר את חנות הירקות, בית של חבר שלו, בית הספר, הוא צריך להיפרד לעד ממה שעדיין נשאר לו. הוא רצה לבכות אבל הדמעות לא יצאו, פיו היה יבש והוא התחיל להתעייף מהריצה. בילקוט שעל גבו יש 300 שקל, הוא יכול לעצור מונית. הוא עצר מונית ונתן לנהג את הכתובת אליה רצה להגיע. "זה נמצא בקצה השני של העיר ילד, למה אתה רוצה להגיד לשם?" שאל הנהג ודארק לא ענה, הוא רצה לישון אבל הוא לא יכול, מסוכן מדי עכשיו, יכולים לעקוב אחריו. הוא נזכר במה שהשאיר מאחור והחל לבכות שוב, הוא חייב להגיע לשם, המקום היחיד שבו שלא יצטרך להסביר מה קרה, בית דודתו האהובה בסי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
