אני חי בסיפור מסגרת.
אני לא יכול בלי זה - עובר ממסגרת אחת לאחרת, בלי שניה אחת לנוח, בלי רגע אחד של אמורפיות.
אני כמו תמונה המודפסת על נייר - בלי מסגרת אני מתחיל להתקמט; תיכון, צבא, לימודים, עבודה - תמיד במסגרת שמחזיקה אותי במקום; משפחה, חברים, מדינה - הכל בשביל להרגיש חלק ממסגרת גדולה, שמונעת ממני להתקפל אל תוך עצמי ולהיות חשוף ופגיע.
אני חי בסיפור מסגרת.