אתמול בערב 22.3.20 דוד ארליך מייסד בית הקפה "תמול שלשום" בירושלים הלך לעולמו. ורציתי לומר כמה מילים על האיש שנגע בכולם ועל בית הקפה המיוחד שהיה מזוהה עם דוד כל כך, מקום שמאגד ספרים שפזורים בכל מקום. ורעש והמולה צבעונית כתפאורה נפלאה של מיקרוקוסמוס פועם.
מכירים את ההרגשה כשאתם מגיעים למקום ואור ענק מחייך אליכם. אז זהו דוד וזה האור שהיה לו בשביל כל אדם. אדם כזה עם חיוך ענק מבפנים שחיבק אותך עוד לפני שידעת שאתה מחובק. איש שזימן אנשי רוח ותמהיל של אנשים שכל מה שמייחד ומאחד אותם הוא היותם בני אדם.
בית הקפה הוא מקום מפגש לקהילה הגאה, לילדי פאנק מכיכר החתולות, לתיירים, חיילים, לאנשי ספר שרצו לשבת במרפסת ולהשקיף על נחלת שבעה עם עוגה קפה וספר. לאנשי מוזיקה מכל הגוונים. ויש גם הופעות של לילה לאנשי הרוח ששותים מוזיקה במקום וויסקי.
את תמול שלשום הכרתי עוד לפני 30 שנה שזה המון זמן להכיר מקום ולאהוב אותו. אני זוכרת ביום שישי ירושלמי אחד כשהחורף הכה בחוץ וגשם זלעפות היווה קונטרס נפלא לחום ששרר בפנים עם מרקים טובים וחמים ולחם מלא, (כמובן לא יכולתי להתיק את עיני מכל הספרים על המדפים. אך היה כה צפוץ שלא היה מצב לפשפש במדפים). קצת לפני ההרצאה השבועית שיחקו שם משחק הגרלות. אני וחברתי כל אחת קיבלה את הנייר המעוך שלה ובו מספר. ברגע האחרון החלפנו את הניירות וזו הייתה טעות כי ברגע האמת היא זכתה. זכרונות נפלאים יש לי משם.
דוד כמארח בלתי נלאה היה יושב עם הלקוחות שבאו וחיוך תמידי זרוח לו בחדווה כשהמוטו שלו הוא "שבט אחים גם יחד". פעם אחת כשישבנו לחגוג יום הולדת משפחתי אמרתי לדוד שאני אוהבת את הסיפור הקצר שכתב , זה שקראתי על הפלייסמינט שלי בשקיקה בזמן האוכל. והוא מיד לקח את המייל שלי ושלח לי טיוטה של ספרו שעדיין לא יצא לאור. דוד כתב שני ספרים.
המקום ימשיך לפעול וימשיך את פועלו של דוד בקירוב לבבות בבית הקפה לכל אדם באשר הוא אדם.
שתמיד יהיו לנו אנשים כמוהו ובית חם לאנשי רוח.
יהיה זכרו ברוך ותנחומים למשפחה שהותיר מאחור.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
