עַל הַגַּג הָאָדֹם
יוֹשֶׁבֶת צִפּוֹר
בְּעֵינֶיהָ הִיא רוֹאָה הַכֹּל
אֶת הָאֲנָשִׁים הַמְּחַיְּכִים שֶׁקָּמוּ בְּחֶדְוָה,
וְאֶת אֵלֶּה שֶׁהוֹלְכִים בְּלִי מַטָּרָה.
אֶת הֶחָתוּל שֶׁמְּחַפֵּשׂ אֹכֶל וּקְצָת אָהֲבָה,
וְאֶת הֶעָנָן הַלָּבָן הַמַּסְתִּיר אֶת הַחַמָּה.
הַצִּפּוֹר חָשָׁה אֶת רוּחַ הַבֹּקֶר הַקְּרִירָה,
וְלָרַחַשׁ הַדִּבּוּרִים הִיא מַקְשִׁיבָה.
'אֵיךְ יָשַׁנְתָּ?' וְ-'מָה נִשְׁמַע?',
'מָה הַשָּׁעָה?' 'אֲנִי מְאַחֵר לָעֲבוֹדָה!'
הַחֹרֶף מִתְקָרֵב וְהַצִּפּוֹר נִרְעֶדֵת,
הִגִּיעַ הַזְּמַן לִנְדֹּד, הִיא חוֹשֶׁבֶת.
אֶת כְּנָפֶיהָ הִיא פּוֹרֶשֶׂת,
וְלִקְרַאת הַמַּסָּע הִיא מִתְכּוֹנֶנֶת.
אַךְ אֲבוֹי, יֵשׁ לָהּ כָּנָף פְּצוּעָהּ,
וְלָכֵן לָעוּף הִיא לֹא יְכוֹלָה.
אֲבָל מִי יְטַפֵּל בָּעֵסֶק הָבִּישׁ?
הִיא רוֹאָה אֶת כֻּלָּם,
וְאִלּוּ אוֹתָהּ, לֹא רוֹאֶה אִישׁ.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה