כבר לא ילדה, אבל עדיין תמימה הייתי להאמין שצדק הוא לא רק כוכב בשמיים.
ומעשים טובים מביאים עימם הכרה.
שאנשים טובים מוערכים.
שיש תגמול למעשים.
שלא רק החזק מנצח
אלא שגם הטוב מתגלה ומוערך.
שיש אהבה והיא תנצח.
שיש כוח באמת
שלא כל הצדק נעלם ומת.
בא לי לצעוק עד כלות הנשימה את מה שיושב לי על הנשמה.
על ניצול של אנשים.
על תמימות ומשחקים.
צעקה אינסופית
על האין גבולות של האטימות האנושית.
על כך שפעם אחר פעם
התקווה לאמת נזנחת.
הצדק בחופשה נח על הברזלים.
ואנחנו כמו אוגרים מתגלגלים..
במירוץ החיים
בשחיקה האינסופית.
האמת נזנחת.
הלב נכנע ומת מפחד.
המרפקים והכוח שוב מנצחים את האנשים הטובים!!
והם,הם כבר לאים ועייפים.
זכויות לאיילת עדני במברגר
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
