יש לי סוד
סוד כמוס
שגם אם תבקשו, לא אגלה
מכל הסודות האחרים, זהו הסוד עליו אני הכי שומר
במעמקי ליבי נשמר הסוד
מחשבותיי נקיות וראשי צלול מהסוד
ובלועי, עמוק – עמוק נמצא מפתח
הדבר היחידי באמצעותו אפשר להגיע אל הסוד.
בלילות, מוצף ליבי
ואני כהוזה חושב על הסוד
ובצאת השמש לשמיים, נאטם הלב
ואני יוצא למסע חדש ללא הסוד.
הסוד הוא גם מורה חיים,
הוא יכול לשמורך מפני הרע לך
הוא יכול לייעץ ולהרגיע אותך
והכי חשוב- הוא הסוד שלך!
אתה יכול לשנות אותו, לעצב אותו, לשפר אותו
ולהחזיר אותו אל תוך מגירת הלב
הקטנה כל כך
ואז לא תוכל עוד לפתחה
ואם היא נפתחת, כי לפעמים יש תקלות,
אבוי לך!
היא גורמת לצרות צרורות ואיומות!
אבל אתה יציב, לא נותן למחשבות לצאת החוצה
לא נותן לסוד להתגלות
כי אם תיתן,
אבוי לך!
אז מה יהיה על חייך? הם ייהרסו כליל,
לכן מוטב לך לשמור עליו מכל משמר,
על הסוד.
ובלילות קרים
אתה מתכסה בשמיכה דקה
ואתה עדיין קופא
רעד בלתי נשלט פן הסוד יתגלה
למחרת, השמש כבר יודעת
וגם הירח הלבן והמבהיק
והם כממתיקי סוד
מגניבים לך חיוך קטן
ואתה מתעלם
ולא מתייחס
ואז הם בעלבון
ובערב- כשאתה הולך לישון
השמש עדיין זורחת
והירח עדיין בחלום
והם אומרים לך בעצבנות:
"תגיד, מתי כבר תפגין אלינו קצת אמפתיה?".
ואתה עונה- "אתם יודעים את הסוד".
והם עונים: "איזה סוד?"
"הסוד שלי", אני עונה ומביט בהם בחזרה.
"אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר".
אחר כך, לאחר אותו יום
הכל חוזר לשגרתו.
אני בחדר, שומר בתוכי את הסוד
וכשאני יוצא אני מתייחס יפה אל העוברים והשבים
שהם השמש והירח
הסוד נשמר כל כך הרבה זמן בבטן
ואני חייב כבר לספר לכם אותו, כי כבר איני יכול
ליבי נפתח ואז שוב נאטם ואין לי זמן
אין לי זמן לחשוב על הסוד
אולי – אפילו אני – איני יודע עליו?
אומר ליבי- זה סוד.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
