יודעת את, אתל, כמה מוזרים לפעמים פני הדברים.
לפני מספר שנים נתקלתי (באחד מאתרי האינטרנט) בשיר אהבה
מלא רגש ועצמה שהייתי בטוח (הרי אני "אף פעם" לא טועה)
שכותבת השיר היא בת-עשרה (17 או 18 לכל היותר) אשר
כתבה לאהובהּ שיר מדהים בן שישה בתים בני 5 שורות כל בית.
"תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָים".
לאחר שכתבתי לה מילות טובות על כתיבתה המופלאה, גילתה לי שהיא בת...74 !!!
בשיא הנימוס האפשרי שאלתי אותה "למי נכתב השיר, ובכלל למי היא כותבת ?"
היא ענתה בפשטות:
אני כותבת לעצמי, לימי נְעוּרַי, לְאַהֲבוֹתַי שחלפו לבלי שוב.
תודה, אתל, על מילותייך המחמיאות
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה