אחות
פניך המוכרות
נשכחות
בכאב הזיכרונות.
התבגרנו
ולא התגברנו
על קרעים וסערות.
קל לוותר
להסתגר
להתרחק...
לתת לכעס להימחק
להיסדק.
האהבה
אשר עמה נולדנו
התייבשה
התביישה
וכעת מתכחשת,
לעצם קיומה.
ובכול זאת
נותר לנו דבר אחד לעשות
שהוא זכות:
להניח בצד את הקנאות
ולסלול את הדרך
באמצע
שבה אח ואחות
נושקים לאחווה
ולאחדות.