בלדה לאהבה / The Wolf
זה סיפור על בחור ובחורה,
מוכר, ידוע, כאוב ונוגע,
זה סיפור על אהבה -
וסיפור שהחל כך התגלגל:
הוא נולד במחוזות קשים,
עבר בשאול ובחזרה -
הכל כדי להתחשל,
ובתוך תוכו תמיד היתה תקווה -
שיום יבוא ואהבה ידע,
היא הייתה בחורה לתפארת,
נולדה בארמון עם כפית זהב,
ולמרות זאת נותרה נאמנה -
לעצמה, לערכיה,
מפונקת לא הייתה,
ידה תמיד הושיטה לעזרה,
הילד גדל, לגבר נהיה,
נופים ראה ועולמו התעצב -
בדרך אפלה, שחור ראה -
מול עיניו, אך התקווה -
עדיין רבצה, עדיין הייתה,
שיום יבוא והאהבה -
עליה חלם ולה ייחל -
בוא תבוא,
הנערה שהייתה מזמן גדלה,
והאור שהיה בה בתוכה -
רק גדל והתעצם,
צחורה ולבנה הייתה אז,
וכזו נותרה - כי העולם -
על כל מגרעותיו -
לא הצליח להאפיל על נשמתה,
להשחיר נפשה,
והימים חלפו עברו להם,
הם נועדו להיות הפכים משלימים,
סיפור אהבתם היה יחיד בדור,
עם כל הקלישאות והרגעים הקטנים -
סיפור מהאגדות - תקווה עדינה לעולם,
מושלמים זה לזו, מיועדים זה לזו,
משמיים, מתחילת הזמן,
ועד סופו,
אך משהו השתבש,
דרכיהם לא נפגשו כשנועדו,
הוא חיפש אחריה באש ובמים,
עבר ערבות ומדבריות,
טיפס על הרים וירד בעמקים,
הייתה לו דמות ברורה -
וידע בלב ליבו -
שהיא זו, ולא אחרת,
ככל שחיפש ותר,
ייאושו גבר,
והיא עודנה ממתינה -
לאביר על הסוס האפל,
משהו בליבה כמו נאטם,
חומות בצורות צמחו לאיטן,
מה שלא הצליח העולם לעשות -
עלה בידי הזמן,
ליבה קפא, משאלותיה נדמו,
לשינה אוותה בכל מאודה,
כי טעם החיים כטעם האהבה,
והיא טרם טעמה אהבה,
ייאושו כמעט והכניע אותו,
אפלת נשמתו כרסמה בנפשו,
כל כולו אומר חושך,
התקווה התחילה להיעלם מליבו,
המשיך לחלום על אותה אהבה -
שהייתה לו לזרא,
ובליבו לא מצא עוד כוח,
להמשיך לחיות, להמשיך לתור -
אחר אותה אחת,
שאת דמותה המשיך לראות,
והגיע היום,
בו השקיעה הייתה ורודה מתמיד,
בערה בעוצמה - על חורבות אהבה,
השמש טבלה מעדנות -
בים הייאוש והתקוות האבודות,
והם בנפרד, אחזו תזזית,
לא יכל עוד עם הכאב,
שילח ידו בנפשו,
לא יכלה עוד עם האכזבה,
שילחה ידה בנפשה,
מכתב לא נותר,
במותם התאחדו,
שם, מעבר לזמן -
מסופר סיפור על אור וחושך,
אהבה שלא נמצאה בעולם הזה -
מצאה מקומה בעולם הבא,
וזהו סיפור, שלא יסופר,
במחשכים לא יילחש,
מליבות האנשים יישכח ויעלם,
אגדה שנועדה לקרות -
ולא קרתה,
וכך הסיפור תם ולא נשלם
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
