פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 198 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 6 שנים ו-7 חודשים אהבה חוצת גבולות ראובן
"אבי, למה לך את זה? נגמרו הבנות בארץ"?
"אבא, תבין. יש כאן משהו. יש בינינו כימיה שמעולם לא חוויתי"
זה היה במהלך טיול רב לאומי אליו הצטרף ביוגוסלביה לשעבר. כעת היה בקרואטיה המהממת.
ביום השני שם התוודע לקטיה, מדריכה מקומית. משהו קרה, שניהם חשו בזה.
לכאורה הם היו עולמות שונים לגמרי. בן 32, יוצא יחידה מובחרת, צבר מחוספס קמעא, בעל ביטחון עצמי וצעירה בת 28, שקטה, עדינה ושברירית.
הוא רצה זוגיות אך נפשו נקעה מאתרי הכרויות, בליינד דייטס שנסתיימו בכלום, חברים וקרובים שמנסים לשדך. הוא הפסיק ללכת לחתונות כי היה לו לזרא לשמוע 'בקרוב אצלך' ו'נו, אבי, מה יהיה'? ושאר ביטויים חטטניים שתיעב.
אבל משהו קרה במפגש עם קטיה. אי אפשר להגדיר אבל זה היה באוויר, חשמל וכימיה אדירה.
במהלך הסיבוב על חומות דוברובניק מול נוף מדהים של בתים מסוגננים והכחול העמוק של הים האדריאטי היא פלטה משהו על האקס. הוא תמה אם זה היה מקרי או נועד לו...
הוא האמין תמיד בכימיה ראשונית וכאן היא זעקה לשמיים.
בארוחות נהג לשבת לבד, שותפיו לטיול לא עניינו אותו. משפחה קולנית מטקסס בת חמש נפשות, כמה זוגות, אם ובנה. הוא לא חיפש את חברתם והעדיף לשבת לבד. אך באותו יום הוא ניגש לשולחנה של קטיה ושאל אם אפשר להצטרף והיא נענתה מייד בחיוב, מחייכת אליו.
הם סיפרו זה לזו על חייהם, עבודתם, הכל גלוי כולל נישואיה הקצרים ('הבאסטרד הזה') שהסתיימו במפח נפש. מאוחר יותר כשהקבוצה היתה בזמן חופשי עסוקה בשופינג, טיול בסביבת דוברובניק, צילומים אינסופיים וסלפי מטופש שמעולם לא הבין הם עלו שוב לסיבוב על החומות.
והיה ברור להם שזהו. רומיאו ויוליה, בוני וקלייד.
"אבי, תהיה הגיוני. אתה גר כאן, היא שם. זה לא יעבוד. תחזור הביתה ותוך כמה זמן תשכח ממנה"
אבל הוא לא. אחרי ששב לדירתו ברמת גן עם זכרונות ופרידה כואבת ממנה הם המשיכו להתכתב, שוחחו בטלפון או סקייפ והוא פתח דף פייסבוק- פלטפורמה שתמיד תיעב כרדודה- כדי להקל על הקשר. וככל שחלף הזמן רגשותיו התחזקו.
הוא החל לדבר עם חוג מכריו הקרוב על רצונו לעזוב ולהגר לשם. הם ניסו להניא אותו מזה, לשכנע שזה לא יצא. לעזוב את הארץ? עבודה בטוחה, חוג חברים, הוריו, אחיו ואחותו, אחיינים? ובקיצור "צא מהסרט שאתה חי בו".
הוא שקל את האפשרות שהיא תגור בישראל אבל הבין שקשיי השפה והמנטליות יכבידו עליה. היא היתה רגילה לסגנון שונה, אירופאי, רגוע יותר. וגם אם יעקור לשם תמיד אפשר לבקר בארץ.
ולבסוף החליט שזהו. הוא לא מוותר עליה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
