נרצחת-
באכזריות,
נלקחו חייך.
כבשה תמה.
ילדה טובה,
כל רצונך היה להתבודד,
לחוות מעט ממלכת הטבע הנסתר,
ולהתמכר לעולם הכתיבה שכה אהבת,
שהיה כל עולמך.
באבחה אחת,
נגדע קו החיים.
בחייתיות חסרת פשרות,
אנסו את נשמתך,
את גופך,
וכיבו את פתיל נפשך.
האם זעקת?
האם כאבת?
האם חשבת על קרובייך?
על אימך?
כאשר מחשבותיי נתונות לך
ולדומייך,
דמי גועש,
מתפתל בתוך עורקיי,
כנחש המשיל את עורו,
הזועק לצדק,
שכל חפצו לתקוע
ניביו בגזלנים,
ולדומם ליבם.
עין תחת עין.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
