גם דוסטוייבסקי שם לב לזה .
שהרי בספרו המונומנטלי האחים קראמזוב, הוא מספר על איש מסתורי (מוזר) עתיר נכסים , בעל משפחה , נראה מעולה . והוא מסתיר משהו .
ודווקא לנזיר , שעוד לא היה בעצם נזיר , אלא סתם אורח באיזו מסיבה מסויימת. והוא מבקר אותו פעם בשבוע , כמו שמבקרים אצל פסיכיאטר . והוא שומע אותו . והבחור הצעיר מספר ומספר על עצמו על חייו , ותוהה לפעמים למה בעצם האיש המסתורי הזה , לא חושף בפניו משהו , או בדל סיפור על מסכת חייו.
ויום אחד זה הגיע . בבום . חזק. הוא מספר לו "פעם אחת הרגתי אדם"...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה