פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1049 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 6 שנים ו-10 חודשים סקאוט (ל"ת)
-
לפני 6 שנים ו-9 חודשים זה סיפור מאוד קשה ועצוב. rea
הסיפור פה שכתבת מאוד קשה ומתאר מציאות שלצערי קיימת בכל העולם וגם בארץ. גברים שמכים נשים או מקטינים אותן או מתעללים בהן נפשית. אלה גברים שצריכים להיות בכלא או בטיפול ובמעצר. זה שבכלל נשים וגברים מתחתנים והכל טוב בהתחלה זה לא אומר כלום. נולדים להם ילדים והסוף שוב קשה ועצוב.
יש אנשים שמראש לא רוצים להביא ילדים לעולם גם גברים וגם נשים. אני למשל לא רוצה שיהיו לי ילדים. אני בן 40 ולא רוצה ילדים גם לא בגיל 50 כי אני אני לא יכול לקחת אחריות על אחרים בטח שלא על ילדים שיהיו שלי. ויש גם נשים שבוחרות לא להביא ילדים לעולם. אני שמח מאוד שאני הולך לישון בלילה ולא צריך לקום כי הילד בוכה אני אוהב לישון ואוהב שקט ולא רוצה שמישהו יהיה תלוי בי. לא רוצה לקחת אחריות על אחרים. אני לוקח אחריות רק על עצמי. וגם זה קשה לי. בקשר לזה שיש המון נשים מוכות והתופעה הזו היא ידועה גם בעיתונים ובתקשורת זה מאוד עצוב. ורותי שחושבת כבר לגמור את עם החיים שלה לנפץ פדחתה קיר ולדמם. למה כי היא הגיעה לקצה של הסבל. וכמה אישה יכולה לסבול בעל אלים ומקלל ומרביץ.
וזהו סיפור מאוד קשה עצוב ממש היה לי קשה לקרוא אותו. גם באמת ממש קשה לקרוא סיפור כזה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 6 שנים ו-9 חודשים שלום rea סקאוט
תודה רבה. זה באמת סיפור קשה וגם היה לי קשה לכתוב אותו כי הוא מאוד אמונציונלי. הוא מתאר תופעה קשה מאוד וניסיתי לעשות כמיטב יכולתי על מנת להציג את התופעה במלואה, גם אם בצורה קיצונית.
וטוב מאוד שאתה שלם עם החלטתך ומודע לכך שזו בחירתך הכנה והנכונה ביותר. יש כאלה שלא השכילו לחשוב כמוך וחושבים שהם רוצים ילדים אבל בסוף מסתבר שטעו ואת "הטעות" הזאת לא ניתן למחוק. לדעתי, להביא ילדים לעולם זה דבר נפלא ומהמם אבל רק למי שמוכן לכך בכל רמ"ח איבריו כי להביא ילדים זה פעמים רבות קושי, וויתורים רבים, לצד כל היופי שבדבר. לכן מי שמביא ילדים לא צריך להיות תחת לחץ חברתי אלא לעשות חשבון נפש עם עצמו ולשאול אם זה באמת מה שהוא רוצה? לא פעם ולא פעמיים זוגות הביאו ילדים מתוך הכרח ולחץ שהופעל על ידי גורמים חיצוניים והם מה שנקרא נכוו מכך. האימהות עד היום מתחרטות שהן אימהות וזה לא אמור בכלל דבר שלעלות על דעתה של אמא וחבל מראש שהיא הפכה להיות אמא כי גם אם היא אמא טובה כלפי חוץ, בפנים היא לא באמת יכולה להעניק מאה אחוז לילדיה מבחינה רגשית.
האבא שתיארתי בסיפור מראש לא צריך להיות אב. לאב כזה צריך לקחת את רשיון ההורות, לו היה דבר כזה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 6 שנים ו-10 חודשים אכן, מזכיר את הקטע שלי שרון
-
לפני 6 שנים ו-10 חודשים לחלוטין. סקאוט
זה פשוט מרתיח את הדם ומאגרף את היד לכדי אגרוף כנגד כל העוולות שבני אדם ובעיקר נשים צריכים לעבור..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 6 שנים ו-10 חודשים דברים שבשגרה.. אברהם
שבהם אנו נתקלים ביום-יום.
בישראל יש כ 14 מקלטים לנשים מוכות (עם ילדיהן), כל מקלט יכול להכיל כ 12 נשים
כל המקלטים מלאים עד אפס מקום, ונשים רבות הסובלות מאלימות בתוך המשפחה (בעיקר ע"י הבעל), דוגמת זו שהזכרת בסיפור, נותרות ללא פתרון בשל מחסור במקלטים מסוג זה.
יש אמנם גם מספר מעונות, אך אין הקומץ משביע את הארי, וגם התקציבים שהממשלה מעבירה, אינם מספקים ומספקים.
מתוך כך אנו למדים שיש מספר רב מאוד של נשים הנתונות לאלימות ולהחפצה בביתן - דווקא במקום שהן צריכות לחיות בבטחון אישי גבוה.
באשר למתואר בסיפור: "והגרוע ביותר... הגרוע ביותר... שתיקתם של ילדיה שהם כמו הסכמה דוממת לדברי האב".
איני מסכים עם הקביעה או ההנחה שהילדים שותקים מתוך הסכמה, אלא דווקא מתוך פחד ואימה, שמא גורלם יהיה דומה.
עובדה היא שהמקלטים מאכלסים גם את הילדים עם אימם.
טעות בידן של נשים - שמוכות לראשונה - להמשיך ולקיים משק משותף עם בעל אלים, וגם אם הן מחליטות לתת הזדמנות נוספת, זה צריך להיות משולב עם סדנה שבה מחנכים את הבעל האלים, שנישואין או זוגיות מבוססים על שיוויון ושיתוף.
הייתי רוצה שיהיה לסיפור סוף יותר אופטימי, יותר עם תקווה, ופחות כניעות והכנעה של הנשים.
אך לצערי התיאור שלך הוא תיאור של המציאות העגומה, ואין זה נכון ליפות אותה רק בשביל הפי-אנד מדומיין.
כתוב היטב ומשקף את סבלן של נשים רבות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 6 שנים ו-10 חודשים אברהם, תודה רבה. סקאוט
לצערי, אתה צודק. זו המציאות ואין לייפות אותה. הבאתי את הדברים כהוויתם. ואני מאמינה שהנשים המוכות ממשיכות לסבול את הבעל המכה משלל סיבות: פחד, זה אביהם של הילדים, החשש מהלא נודע...איך ניתן עכשיו לארוז חפצים ולהתחיל מאפס? איך...איך מתחילים מאפס? ותאמין או לא...יש כאלה שלמרות שהבעל מתעלל הן אוהבות אותו...רגילות לו...הן בתוך תוכן מרגישות שאולי ניתן יהיה להשיב את הגבר שהתחתנו איתו...הרי לא יתכן שהגבר שהן אהבו התהפך בשניה...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 6 שנים ו-10 חודשים אין מה לכתוב על קטע כזה... בת-יה
-
לפני 6 שנים ו-10 חודשים בת-יה, סקאוט
לצערי את צודקת. הקטע נכתב בעקבות התוכנית של צופית גרנט "קשר השתיקה" שתיאר תופעה מחליאה של ניכור הורי. מלבד אלימות כלפי מספר נשים וגברים, גם אחד מההורים, ההורה המנכר, שוטף את מוחם של הילדים וממרר את בת או בן הזוג עד תום. תופעה מחליאה שיש לשים לה קץ. וגם כתבתי אותו בעקבות מחאת הנשים שהייתה היום.
בביקורת כנה כוונתי הייתה אם הצלחתי להעביר את התחושה היטב. בעיקר את הזעזוע שהרגשתי מהחשיפה לסיפורים האלה בצורה כה מעמיקה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 6 שנים ו-10 חודשים טוב, בת-יה
צפיתי בתוכנית הראשונה שהיתה על ניכור הורי, ואכן יש הורים שמתחשק לי לפעמים
לקדוח להם חור במוח, כי אולי רק כך הם יבינו את מה שהם עושים.
הצלחת להעביר את המסר. להעביר תחושה זה משהו אחר,
כי בשביל תחושה צריך או לעבור את מה שקורה או לדבר לפחות עם כמה נשים
שעברו את זה. שיחה מלב אל לב. לא דרך אמצעי תקשורת. כולל שיחה עם הילדים שלהם.
חג אורים שמח. הכי חשוב -:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 6 שנים ו-10 חודשים בת- יה יקרה, סקאוט
אני מודה לך על תגובתך. לא רק לקדוח אלא גם להעיף מכל המדרגות! אני צפיתי בשלושת הפרקים וכל פרק גרם לי לדמוע יותר מקודמו. אני מכירה את החוויה הזאת של ניכור הורי מסיפור אישי של קרובי משפחה שהורה אחד הסית את ילדיו במשך שנים כנגד ההורה השני וכתוצאה מכך נוצר נתק של שנים רבות. כך שהתחברתי אל הפרק של הסדרה מהפן האישי גם.
אני מודה לך פעם נוספת. לצערי, יש הורים שם אטומים בראש והם לא יבינו גם אם אלוהים ירד להם מהשמיים ויאמר להם שמה שהם עשו לא מתקבל על הדעת. אולי מה שיגרום להם להבין אם יכלאו אותם תחת סורג ובריח. כלומר, ינקטו נגדם אמצעים קשים.
ותודה רבה, בת-יה חג חנוכה שמח גם לך ולבני משפחתך, מלא אורה ובשורות טובות לכם ובעצם לכולנו! שיקרה נס ושאנשים יקבלו שכל ויפעלו איתו לטובה ולא לרעה, לשם שינוי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
