פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 139 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 6 שנים ו-11 חודשים אצל הפסיכולוגית - פרק 14 The Wolf
אצל הפסיכולוגית - פרק 14 / The Wolf
השמיים, הדבר היחיד אולי שלא משתנה - לא משנה איפה אתה נמצא, אותם שמיים, אותם עננים, אותה שמש ואותה לבנה, אותם כוכבים.
בכל זמן נתון - השמיים הם אותם השמיים בכל מקום בעולם, מה שמשתנה זו הפרספקטיבה, נקודת המבט, היחסיות שלך מול שאר העולם.
כל דבר נמדד ביחס למשהו אחר, כשהנורמה היא בעצם היחס הממוצע.
זה לא משנה שאתה עומד בפני עצמך, ברגע שאתה נמדד אתה נמדד ביחס לכל הסביבה באותו מקום.
כשאתם מסתכלים על השמיים, באמת מסתכלים ורואים נטו את השמיים, אתם מתפעלים מהייחודיות של כל ענן וענן, מהצורות של כל ענן, מהיופי של שמי הלילה.
כשאני מסתכל על השמיים, אני רואה את היחסיות של העולם. אני רואה את היופי והמורכבות שיש בעולם, השלמות של הטבע.
זה משהו שברגע שאתה מבין, קולט, לא יעזוב אותך אף פעם.
זה משהו שרק מחזק את הדעה שלי שהכל מתקשר ומתחבר להכל.
כמו מעגל אחד גדול שבתוכו מוכלים קשרים והקשרים שלעולם אינם חדלים מלהתפתח ולגדול, אך אף פעם אינם חורגים מגבולות המעגל שהוגדר, פונים החוצה, אם אפשר לתאר זאת כך - למעלה ולמטה, כשחד מימדיותו של המעגל פשוט שומרת על המסגרת הכללית.
אולי זה לא מעגל אלא צורה מוזרה ולא מוכרת, או כל צורה אחרת מוכרת, זה לא משנה, היות ואותה צורה בהכרח סגורה - אותה צורה היא המסגרת של הכל.
לא יפליא אותי לגלות אם אלוהים ואותה צורה חד הם, רק כך אפשר להיות חלק מהיצירה מחד ולשלוט בה מאידך.
הרבה פעמים תהיתי למה אלוהים או אותה יישות אלוהית, התערבה בתחילת הקיום ולאט לאט, פחות ופחות התערבה.
אני מניח שהתשובה לכך פשוטה יותר ממה שנדמה, לדעתי, פשוט היה צורך לתת את ה"התנעה" הראשונית לעולם, ה"התנעה" הזו דרשה המון כוח. כשמפעילים המון כוח על חפץ, כדי לאזן אותו אחר כך - דרושה המון התערבות, ככל שהחפץ ממשיך עם התנועה שלו, ככה נדרשת פחות ופחות התערבות כדי שיגיע לנקודה אליה רוצים שיגיע.
אז אלוהים קצת התרחק מהיצירה שלו, מדי פעם הוא מציץ לבדוק שהכל ממשיך לנקודה המיועדת ונותן כיוונונים במידת הצורך ואנחנו בשלנו, עושים ופועלים לפי מה שאנחנו מאמינים ורואים לנכון.
אז כן, העולם ייחרב, זו לא שאלה ולא יעזור אם נשמור על כדור הארץ והיקום, גם אם יש או אין התחממות גלובלית...העולם ייחרב כי לזה הוא נועד מההתחלה.
שלב מעבר בין השלב הקודם לשלב הבא.
מה יהיה הלאה? זה לא באמת משנה ולא באמת מעניין, הרי לא יהיה לנו את הזיכרון שלנו.
הנשמה זוכרת הכל, וסביר להניח ששתי נשמות יזהו אחת את השנייה (לכן, לפעמים יש מצבים שמישהו מוכר לכם ואתם לא יודעים מאיפה או אין סיבה שהוא יהיה מוכר לכם), אבל הנשמה היא רק חלק מה"אני". הזיכרונות, הידע, כל התמצית שלנו כבני אדם, כל ה"אני", בעצם מתחלק לשניים - הפיזי והנשמתי. בעוד הפיזי הולך לאיבוד, הנשמתי ימשיך לנצח...או עד תאריך תוקף הנשמה. מי יודע, אולי גם לנשמות יש תאריך שבו הן פשוט ממשיכות לשלב הבא. מה שבעינינו נחשב ונתפס כ"נצח","אינסופי" יכול עדיין להיות סופי, זמני...כמו שאותו זבוב החי 24 שעות, מבחינתו - אנחנו נצחיים, הוא לא מכיר משהו מעבר ל24 שעות אותן הוא חי, אבל אנחנו הרי יודעים שגם אנחנו מגיעים לדד-ליין כזה או אחר...
באותו אופן, דברים שבעינינו נתפסים כ"אינסופיים" בסופו של דבר יכולים להיות סופיים.
אה כן,
חזרתי.
לפעמים צריך קצת פרספקטיבה, כדי לראות את התמונה השלמה. לפעמים נשאבים יותר מדי לפרטים הקטנים עד שמאבדים את הפרטים החיוניים.
לפעמים צריך פרספקטיבה כדי להעריך את הדבר עליו אתה מוותר...
"Sometimes life isn't about you, but the things you are prepared to sacrifice in order to make them the best life you've ever lived"
בינתיים הלילה כבר ירד, השמיים בהירים עם רוח קרה. הולך לרדת גשם, זה רק עניין של זמן.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
