תּוֹדָה רַבָּה
תּוֹדָה רַבָּה
מִכָּל הַלֵּב
עַל הַמַּחֲלָה
עַל הַכְּאֵב.
עַל הַזִּקְנָה שֶׁקָּפְצָה
תּוֹדָה רַבָּה.
עַל הַנֵּכוּת, עַל שֶׁפֻּטַּרְתִּי,
רֹב תּוֹדוֹת עַל שֶׁכָּשַׁלְתִּי וְנָפַלְתִּי
עוֹד תּוֹדָה עַל שֶׁלֹּא נֶעֶצְרָה הַנְּפִילָה
וְלֹא נִגְמְרָה. הָיְתָה סִבָּה טוֹבָה
לְכָל כְּאֵב, דּוֹם שֵׁינָה וְקֹצֶר נְשִׁימָה,
לְהִדַּרְדְּרוּת הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה.
אֲנִי כְּמוֹ אַרְצִי:
טָעַמְנוּ מִן הַתְּהוֹם
יָרַדְנוּ שְׁאוֹלָה אֶל פִּי
תַּחְתִּיּוֹת שְׂטָנִיּוֹת
וְתוֹדָה רַבָּה אַף עַל כָּךְ.
מָה טוֹב שֶׁהִגַּעְנוּ
לְאָן שֶׁהָיִינוּ
וּלְאָן שֶׁנַּגִּיעַ – מִכָּאן.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה