מביטה בעצמי
כואב לי
לאן הלכתי?
לאן הגעתי?
איה את?
איה אני?
הדמעות זולגות
עדיין שקופות
עדיין רטובות
הן שונות
בוגרות יותר
כבדות יותר
החלומות נשכחו
הפכו לאדים על מראה
מופיעים מדי פעם
אחרי מקלחת טובה
וכמו מתגרים בי
תפסי אותנו אם תוכלי
כי ברגע שתפתחי את הדלת
אנחנו מתמסמסים ומתפוגגים
מעניין.
הגלים כמו סוחפים את הכותבת עם המחשבות,
מזכירים דו שיח בין האמת והדמיון.
חלומות הם דבר הפכפך,
לפעמים הם צריכים להיעלם - כדי שנמצא את מה שבאמת אנחנו רוצים ושואפים לחלום.
התקופה הזו של חיפוש עצמי, הגשמה עצמית שמביעה הכותבת - עניין של זמן.
לפעמים צריך קצת להיתקע כדי להמשיך הלאה עם בהירות.
כתוב טוב, מעלה מחשבה.
אהבתי.
ייתכן שהגרשיים קצת מיותרים בסוף, אך זו דעתי בלבד.
זו לא הערה אלא דעה.
אני לא מעיר אנשים ועל אחת כמה וכמה לא להם...
בכיף :)
האמת?
מעדיף להתייחס אליהם כ"מטרות"/"שאיפות".
ככה לפחות הם לא מתפספסים כשהיד על הדופק.
לפחות אלו החלומות שאני הבנתי מהשיר...
ולא חלומות כלשונם.
הרשי לי לחדד דבר מה שכנראה התפספס -
בהודעה הראשונית שלי כתבתי גלים, התייחסתי לשני רבדים של גלים - גלי מחשבה - ומבנה השיר שהזכיר לי גלים...
והקונוטציה התחדדה בעיקר בגלל המים המרומזים בשיר.