האם כך הוא הדבר?
האם זכרונותיי
מגלים לי את אמת ילדותי
האם כך היו הדברים?
האם תחושותיי
מגלים לי את עומק יסוריי
או שמא אני שבויה
ברטט האנרגיה
שבחרה בה נשמתי
לתקן בעצמי את עיוותי תחושותיי
האם כך הוא הדבר?
האם אני אסירת מחשבותיי
כבולה בהם
זועקת וכבויה
ובאפשרותי בהרף עין
להדליק ולהאיר את הרגע
שכבר מזמן היה בי כבוי?
האם כך הם הדברים?
אשליה מרצדת סביב עינינו המבקשות
חמלה.
זכרונותינו, תחושותינו, מחשבותינו
הם רק לנו
האם נחיה לנצח שבויים בחושינו
המגבילים?
נדרשת פה חמלה כלפי עצמנו,
כי רק היא יכולה
לנתק אותנו מכבלי האנוש
ולתת לעצמנו את מעוף הציפור לעבר החופש
הפנימי
וכך נוכל להתמסר לחמלה עבור עצמנו
בגוף שלנו.
כי כך הוא הדבר.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
