התעוררתי מאוחר ובכל זאת התחשק לי לנסוע לאן שהו, ראיתי שהיום יפה ומזג האוויר פנטסטי, ומשכך ידעתי שכמעט לאן שלא אפנה עכשיו אני יתפקפק באיזה פקק. לא בא לי להתפקפק.
מה עושים?
יש כמה כבישים בשטחים הכבושים שהמיאטה מאד מחוברת אליהם. בדבקות רוחנית. (תזכרו את ה"רוחנית" כי יש פואנטה). אז נוסעים לשם. אחלה כבישים. תנועה דלילה עד אפסית. והנהגים המקומיים בהכללה גסה נוהגים הרבה יותר טוב מהנהגים שבצד השני של הקו המפוקפק שגם נקרא הקו הירוק. קו מטושטש. מטושטש נורא. לא קיים ולא נראה.
מגיע לחלמיש רוצה לפנות ימינה לכיוון דיר עמאר. הכביש חסום במחסומי פלסטיק ממולאים מים ובשלושה כלים צבאיים/משטרתיים (פלסן קרקל, סופה וזאב). מאחורי המחסום כ 20 מתנחלי חלמיש באיזה טקס או תפילה או ווטאבר. אומר לי החייל
"אי אפשר לעבור עכשיו"-
מתי יהיה אפשר שאלתי-
"לא בזמן הקרוב"-
למה-
"כי יש אירוע"-
אירוע ביטחוני?-
"לא. אירוע רוחני"-
טוב... חביבי אני נמצא בשטחים הכבושים שמחזיקה מדינת ישראל, במדינת ישראל לא סוגרים כביש ראשי בגלל אירוע רוחני של 20 איש.
מגיע שוטר... ומבקש "תעשה עוד סיבוב בכיכר ונפתח לך" (כי בעצירה לידם לא יכולתי שלא לחסום את התנועה לכיוון רוואבי). עד שפתחו הייתי צריך לעשות עוד סיבוב בכיכר. בכיף.
לא אלאה אותכם במה שאני חושב על "אירועים רוחניים" של כל הדתות שהמושג המדויק הינו "פולחן פגאני", זה לא באמת משנה וממש לא חשוב.
ממשיך לכיוון דיר עמאר מגיע לנחליאל. הכביש בין נחליאל לדולב חסום בשבת (כביש אפרטהייד) ואין עליו תנועה. בטח לא פלסטינית וגם לא יהודית כי כולם דתיים שם בנחליאל, דולב ובטלמון.
צופר, מאותת ימינה, מחכה דקה. נפתח השער. עושה את הכביש עד עין קיניא ומסתובב חזרה.
מחסום לפני חלמיש נפתח בקל
מחסום צמוד לחלמיש. מגיע אליי חייל דתי עם חיוך סימפתי, כיפה גדולה ופאות ארוכות, בחור נחמד, באמת. אומר לו
אהלן אהלן, כּיף ח'אלכּ? כּולו תמם?-
"אלחמדולילה" הוא משיב-
מה שלומך?-
והוא אומר "תביא תעודה בבקשה"-
אני ישראלי אחי הכל בסדר-
"אז בשביל מה כל זה" הוא אומר (בחיוך)-
סתם בשביל העוונטה-
הוא צוחק וחוזר אחריי "בשביל העוונטה", מברך בשבת שלום.
מגיע למחסום רנתיס. המחסום האחרון בדרך אל החופש... (עאלק) נפתח מיד. חיילת יפה מברכת בשלום ונסיעה טובה. מתקדם קצת וחייל חמוד מבקש שאעצור. עוצר. "אחלה אוטו... יפה. תן פה איזה קיק" - על מה? על פס ההאטה "השמן" שמחכה לי בעוד 10 מטר - "אה, וואלה".
טיול נהיגה רוחני נורא. ממש התרוממות הנפש. פואטי
סלאמת
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
