פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 123 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 7 שנים ו-6 חודשים גשם גשם בוא הנה, מה אתה עושה פה? ארווין
הגשם הראשון היווה הפתעה לכמה וכמה אנשים קטנים, אשר ממש נרטבו מרוב הפתעה. יש אומרים אפילו שבחולון, אדם קטן אחד היה כה אחוז תדהמה מהטיפות שנפלו מהשמיים, שלא מש ממקומו עד שהמים הגיעו עד נפש... אבל רוב הציבור התנהג כרגיל, סתם יום של חול, אמרו איש לרעהו ושרקו באי אכפתיות בבתים הסגורים ליד תנורי ההסקה...
היו כמובן כמה שנתקעו ברמזורים והתחילו לצפצף בבהלה. אחרים פשוט החליקו על הכביש בסגנון החלקה אומנותי, שראו בטלוויזיה. צעקות ב-12 שפות ו-20 לשונות נשמעו תוך כדי החלקות מזהירות, שלא היו מביישות אף את מחליקי הקרח. גם בכנסת נשמעו פה ושם עיטושים ויחסי האנוש השתפרו פלאים, כשיריבים ותיקים אומרים זה לזה לבריאות.
כמובן שבמרכז הכוונת התנועה לא ידעו מה לעשות: התמונות שהתקבלו היו אפלות וחסרו באופן בולט תאורה מתאימה. גם הרעש הרגיל של המון רכב לא נשמעה ורק פה ושם נשמעה חבטה עמומה כשרוכב אופנוע עלה על רמזור, אבל איש לא הצליח לפענח את הרעש. כמה שוטרי תנועה יצאו אמנם לרחוב, אך לא הצליחו לראות הרבה מבעד לגשם ומבעד למעילים האטומים היטב. המצב היה יכול להיות כמובן פחות גרוע אילו הגשם היה מלווה בחום או בשמש זורחת, אבל כל הצרות נחתו הפעם ביחד.
גם הרמזורים הפסיקו לפעול עם טיפות הגשם הראשונות והשוטרים כידוע צמודים במשכורתם לרמזורים או משהו כזה. בכל אופן מהרחובות נעלמו האורות הססגוניים של הרמזורים והנהגים ידעו אלו על קיומם של אלה, רק בהרגישם חבטה ברורה.
לא שאי אפשר היה ממש לראות, אבל הישראלי פשוט לא היה רגיל לרטיבות מחוץ לחדרי האמבטיה וזהו. הוא מוכן לשפוך את דמו בשדות, אך כשזה מגיע למים זה עניין אחר. אם אלוהים רוצה להתקלח מדוע הוא צריך להרטיב את כולם. בתנ"ך כתוב בפירוש, ארץ זבת חלב ודבש ולא גשם, אילו ידעו שירד פה גשם כזה, אולי היו נשארים במדבר.
המציאו פה בארץ שיטת השקיה נהדרת בעזרת טיפות, אז מדוע ממשיך לרדת מבול מהשמיים? איזה תועלת כבר תצמח מהרטבת הכבישים? האם תצמח שם תבואה? הצברים שלנו הרי לא זקוקים להרבה גשם. הייתה אווירה כזאת של נכאים, שאומרים ששיעור העלייה ירד. גם החקלאים לא יבשו את האווירה, הם המשיכו להזיל דמעות ולומר שכבר מאוחר מדי להציל את התבואה. נדמה היה שהם פשוט מתעצלים לצאת מהבתים החמים ולקצור את התבואה. מישהו הגיש שאילתא בכנסת, מדוע הטמפרטורה של התה שלו ירדה פלאים. ענו לא שמחלקת התה קיבלה חלודה בברכיים מהגשם ועד שהוא מגיע מהמטבח עד לחדר הישיבות החורף עושה את שלו. אז הוסיפו לו כפית סוכר בתה כפיצוי.
בסוף הגשם, כרגיל, הפסיק וכולם התחילו לבכות שצפויה לנו עוד שנה שחונה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
