הוא גרד מעט סבון והריח. הסבון היה טוב, בריח קינמון וציפורן, בנגיעות אגוז מוסקט. הוא קרס על הרצפה, רגוע ומאושר.
"סליחה, אפשר מעט סבון? נכנסתי לדירה היום ושכחתי להביא..." אמר בבושה. הוא עמד בפתח הדירה הקרובה, ודיבר עם סטודנטית צעירה, שכמוהו עברה לכפר סטודנטים החדש. הוא זיהה אותה מהאוניברסיטה. איך קוראים לה? לבונה?
היא הושיטה לו לבנת סבון קטנה ואמרה – "תספר לי איך הוא. זה אני ייצרתי. אני לומדת כימיה... מה אתה לומד?"
"תודה רבה לך. אני לומד כרגע מנהל עסקים." הוא הודה וחזר לדירתו.
הסבון היה נעים ואיכותי, בריח לבנדר, הריח האהוב עליו.
"תודה לך, גם אני אוהבת את הריח הזה" היא אמרה בחיוך "אני אוהבת לייצר סבונים, חבל שאני לא יכולה לעבוד בזה."
כבר באותו הרגע הוא ידע שהוא יגשים לה את החלום.
בהתחלה זה לא היה קל, הסטודנטים לא רצו לקנות סבון יקר, והשוק לא היה רחב. אבל לבונה נהנתה מכל רגע בעבודתה, וזה הספיק לו. הם יצרו שילובים מעניינים ביחד ונהנו עד מאוד.
לכבוד יום הולדתה הוא החליט לייצר לה סבון משלו. הוא קנה את המצרכים הדרושים ועבד עד שעה מאוחרת בלילה. הוא יצר סבון בניחוח ורדים, ויצק אותו לגומות קטנות בצורת לב. ביום המיוחל הוא קטף כמה ורדים והגיש לה את המתנה. היא הייתה מאושרת. זה יום ההולדת הטוב ביותר שלה היא אמרה.
הם ישבו לאכול מרק חם ומריח לאור הנרות.
"זה אחד המרקים הטובים שאני מכינה, הבעיה שבגלל השום הריח לא משהו" היא צחקה.
בסוף הערב, לפני שהוא חזר לדירתו, היא הביאה לו סבון לאות פרידה. שילוב חדש שהיא בדיוק יצרה אתמול. הוא גרד מעט סבון והריח. הסבון היה טוב, בריח קינמון וציפורן, בנגיעות אגוז מוסקט. הוא קרס על הרצפה, רגוע ומאושר.
הוא התעורר באמבולנס כשניחוח קל באפו.
"שלום, אני יסמין ממגן דוד אדום" שמע.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
