"כף יד רשעה
קַוִּים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן
וְאַבָּא שֶלִּי הִכָּה אוֹתִי.
כָּל הָעוֹמְדִים צָחֲקוּ לַמַּרְאֶה,
מַה שֶּסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב.
קַוִּים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן
אַבָּא הִכָּה עַל כַּף יָדִי.
הוּא אָמַר שֶהִיא כַּף יָד רְשָעָה.
מַה שֶּסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב.
קַוִּים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן
אַבָּא חָדַל מֵהַכּוֹת אוֹתִי.
הַיָּד הָרְשָעָה צִמְּחָה אֶצְבָּעוֹת
וְכָל מַעֲשֶיהָ שָרִיר וְקַיָּם.
קַוִים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן
פַּחַד לוֹחֵךְ אֶת הַכַּף הָרְשָעָה
אַבָּא חָדַל מֵהַכּות אוֹתִי
אַךְ הַפַּחַד הַזֶּה שָרִיר וְקַיָּם."
---------------------
"ארץ מבוא השמש
הוגד לי כי יש דרך
אל ארץ מבוא השמש,
ואל נכון לא הוגד לי
אם שמה אוכל לבוא.
לא נמצא לי חבר לדרך,
אז פניתי שמה ללכת,
אל ארץ מבוא השמש
עשו לו זהב ריכבו.
אל ארץ מבוא השמש
אל ארץ מבוא השמש
אל ארץ מבוא השמש
עשו לו זהב ריכבו.
ועוד הוגד לי מקדם
בארץ מבוא השמש
היו מלכי ארץ
אשר אין שווה בגאונם.
ואומר בליבי אם אגע,
אל ארץ מבוא השמש
יותן לי כיסא מלך
וגם שלמת ארגמן.
ואל נכון לא הוגד לי
אכן מליבי בדיתי
כי בארץ מבוא השמש
יהיה לי שלום עד עולם.
כי בארץ מבוא השמש
כי בארץ מבוא השמש
כי בארץ מבוא השמש
יהיה לי שלום עולם."
--------------------
"ילד נער גבר
מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפְךָ יֶלֶד,
וּמַה יִהְיֶה בְּסוֹפִי?
שֶׁבַע שָׁנִים יָשַׁבְנוּ עַל פִּי הַר גַּעַשׁ
בְּעָנָן שֶׁל אֵדֵי גָפְרִית.
רוּץ, הִמָּלֵט עַל חַיֶּיךָ, יֶלֶד
טַפֵּס עַל כַּנְפֵי שְׁחַפִים
אִמָּא שֶׁלְּךָ (זֹאת אֲנִי) אוֹמֶרֶת
עֶדְרֵי צֹאן וּבָקָר לוֹחֲכִים בָּעֵשֶׂב
וּבְנֵי רֶשֶׁף מְעוֹפְפִים
וְצִפּוֹר שִׁיר אַחַת נֶעֱדֶרֶת
לֹא כְּנָפַיִם וְלֹא מַקּוֹר
וְזֹאת הַצִּפּוֹר שֶׁלִּי זֹאת אוֹמֶרֶת, הַקְּרוֹבָה לִי מִכָּל צִפּוֹר.
אִמָּא וְיֶלֶד יֶלֶד וְאִמָּא
סִפּוּר מִן הַהַפְטָרָה
יֶלֶד גָּדֵל וְהוֹפֵךְ לְגֶבֶר
בְּדֶרֶךְ קְצָרָה. "
--------------------
"החלון
מה כבר עשיתי
אני שנים לא עשיתי כלום.
אני רק הסתכלתי בחלון.
טיפות גשם נספגו לתוך הדשא,
שנים על שנים.
זה היה דשא רך ומשובח.
שחרורים התהלכו עליו.
אחר כך פרחו מחרוזות דקות של פרחים זעירים
בודאי באביב.
אחר כך צבעונים,
נרקיסים אנגליים,
לוע האריה
שום דבר מיוחד.
אני שום דבר לא עשיתי.
חורף וקיץ התהפכו בין גבעולי הדשא.
ישנתי כל כמה שאפשר.
היה זה חלון גדול די בצורך.
כל מה שיש בו צורך
ראיתי בחלון."
----------------
"הנערה בעלת צמות הפשתן
קָרְבָה אֶל הַנַּחַל וְעָגָה עוּגָה
וְרָצוּ גַּלִּים לְפָנֶיהָ.
עֵינֶיהָ חוֹלְמוֹת וְטוֹבְעוֹת בְּתוּגָה,
דְּמוּמָה תְּשַׂחֵק בְּהַצְנֵעַ.
אַלְפֵי חֲלוֹמוֹת יֵחָפְזוּ לִקְרָאתָהּ
וְטָבְעוּ בַּנָּהָר הָרוֹגֵעַ,
וְעֶצֶב גָּדוֹל הִתְנַפֵּל בַּחֲטָף,
שָׁטַף וַיְטַבַּע אֶת פָּנֶיהָ.
כְּאָח לָהּ הַנַּחַל, טָהוֹר וְאוֹהֵב,
וְשָׁם עֱנוּתָהּ תְּשׂוֹחֵחַ,
וְהוּא מְלַטְּפָהּ, הַחֲלֵק וְלַטֵּף,
כִּי אֵין בִּלְעָדָיו לָהּ שׁוֹמֵעַ.
מַה שֶּׁיֵּצֵא מִפֹּה כְּמוֹ מִכְתָּב בְּתוֹךְ בַּקְבּוּק,
יֵצֵא וְיַעֲבֹר בַּמַּיִם,
יֵצֵא וְיִצְלַח מַיִם,
מִטַּלְטֵל עַל גַּלִּים וְנִגְרָף בְּנַחְשׁוֹלִים
וְאוּלַי תִּסָּדֵק זְגוּגִיתוֹ
וְיִשְׁקַע בַּיָּם.
בְּכָל זֹאת בַּקְבּוּק הַנִּזְרָק לַמַּיִם
יֵשׁ תִּקְוָה,
שֶׁתֹּאחַז בּוֹ כַּף יָד וְתִרְאֶנּוּ עַיִן
וְיֹאמַר עָלָיו פַּעַם אָדָם בִּפְלִיאָה:
מָצָאתִי בַּקְבּוּק."
-----------------
"הבגד"
"אַתְּ יוֹדַעַת, הִיא אָמְרָה, תָּפְרוּ לָךְ בֶּגֶד מֵאֵשׁ,
אַתְּ זוֹכֶרֶת אֵיךְ נִשְׂרְפָה אִשְׁתּוּ שֶׁל יָאזוּן בִּבְגָדֶיהָ?
זֹאת מֵדֵיאָה, הִיא אָמְרָה, הַכֹּל עָשְׂתָה לָהּ מֵדֵיאָה.
אַתְּ צְרִיכָה לִהְיוֹת זְהִירָה, הִיא אָמְרָה.
תָּפְרוּ לָךְ בֶּגֶד מַזְהִיר כְּמוֹ רֶמֶץ,
בּוֹעֵר כְּמוֹ גֶחָלִים.
אמַרְתִּי לָהּ: אַף אֶחַד לֹא חַיָּב לְהַסְכִּים אִתִּי
אֵינֶנִּי נוֹתֶנֶת אֵמוּן בִּטְרָגֶדְּיוֹת יְוָנִיּוֹת.
אֲבַל הַבֶּגֶד, אָמְרָה, הַבֶּגֶד בּוֹעֵר בָּאֵשׁ.
מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת, צָעַקְתִּי, מָה אַת אוֹמֶרֶת?
אֵין עָלַי בֶּגֶד בִּכְלָל, הֲרֵי זֹאת אֲנִי הַבּוֹעֶרֶת."
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
