אי שקט / The Wolf
בשקט המשתרר,
אחרי שצף המילים -
האובדות בתוך ההד האבוד -
של המחשבות התועות,
מוצא את עצמי,
לרגע בר חלוף,
והעולם חולף הולך לו -
עובר ללא זמן,
אובד בנבכי תהום,
ממנה איש לא שב,
מתערבל בדממה -
המחשבתית,
והשמש המאירה בקרניה -
יום חדש מתחיל,
איתו פורץ זרם -
מחשבות מערפל,
והאפלה נראית -
כבולעת כל שביב -
רצון, חלום ושברו,
מתוך התהום -
עולה עם קרן אחרונה -
של גוויעת החמה,
עת לבנה מתעוררת,
והדממה נעלמה -
לבלי שוב,
חוזר לשגרה,
חוזר לקיים,
לנצח אבוד -
בתוך זרם מחשבות -
מעורבלות, מעורפלות.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה