אין "הווה". אנחנו בכל שנייה חיים את העבר. הזיכרון לטווח הקצר שלנו הוא לא "הווה". כל שנייה היא עבר. אין לנו שום שליטה ב"עכשיו". יש לנו רק עתיד לא נודע ועבר קרוב ורחוק.
חיים את העבר. כל מילה, כל אות, כל קו שנכתב עכשיו כבר עבר. איך אפשר לחיות ככה? איך אפשר לחיות עם המחשבה שאי אפשר באמת לחיות "עכשיו"? אני משתגע, המחשבות באות והולכות ומזכירות לי שאין שום סיכוי, אף פעם, לחיות את העכשיו. אין לי שום סיכוי לחזות את העתיד וכל מה שנשאר לי בידיים זה אבק מתפזר של עבר, עבר שלעולם לא יתן לי בחיים הזדמנות שנייה לחוות אותו.
חיים את העבר. כל מילה, כל אות, כל קו שנכתב עכשיו כבר עבר. איך אפשר לחיות ככה? איך אפשר לחיות עם המחשבה שאי אפשר באמת לחיות "עכשיו"? אני משתגע, המחשבות באות והולכות ומזכירות לי שאין שום סיכוי, אף פעם, לחיות את העכשיו. אין לי שום סיכוי לחזות את העתיד וכל מה שנשאר לי בידיים זה אבק מתפזר של עבר, עבר שלעולם לא יתן לי בחיים הזדמנות שנייה לחוות אותו.