חם היום. אלוהים אדירים כמה חם.
כשהיית עליו רק כמה דקות לפני כן, החום היה עוד סביר.
אבל עכשיו חם.
הוא עוצר מתנועה. את מתבוננת בו במבט קפוא. הטמבל שלך מחייך ומזיע, הוא יודע לספק אותך כמו השמש, ממלא אותך בחום עד השיא הבלתי אפשרי עוד.
מקלחת, גילוח רגליים, בישום.
מיני קצר וגופיה הכי צמודה שאפשר.
את זוכרת שהשמש נמצאת גם שם; בחוץ, שהיא לא רק בין הרגליים שלך.
תחנת אוטובוס. נשענת על עמוד שגם השמש תראה, כמו בובת ראווה, זוכרת שיש חוק שעשו אחרים עבור שכמותך; להסתכל, אין לגעת.
מאוהבת בגוף המושלם שלך, גם את שולחת רגל אחת קדימה ומסתכלת, אחר כך רגל שניה. בלתי אפשרי האיפוק, חייבת לגעת.
את מתכופפת מעט וקרן שמש חצופה נצמדת אלייך מאחור. מתיישרת במהירות, התרגלת. מעיפה אל השמש הזאת מבט כועס, אבל רק בכאילו. חוקים, את חושבת, הם רק עבור שמש אחרת.
תקתוק מחוגי השעון ממהר. השמש זזה עוד מעלה קטנה מערבה, רוצה להציץ בך, להשחים רק תיקון מגוון צבע העור. גם אליה את שוב פעם קורצת, יפה לך חיוך. בובת ראווה שובבה.
אוטובוס נכנס לתחנה ואת מטפסת עליו. מבטים סקרניים ננעצים בך, כאלו של קרני שמש מזיעות בקופסת מתכת ממונעת.
הנהג מושיט יד קדימה לבקש כסף. את נרתעת בטעות לאחור ואז מחייכת חיוך קטן ומשלמת.
הוא רק ענן לבן שתכף יעלם. את עומדת וזזה לצד העמוד, מחזיקה בו.
אם תשבי ליד החלון תשרוף אותך השמש משני הכיוונים.
עבודה. דווקא ביום החם הזה. את ממהרת אל בניין משרדים אפור. יום שישי ורק אותך מכל העובדים השמש הזמינה לפגישת עבודה דחופה. רק הוא ואת, לבד, בכל הבניין הזה.
מה יש לה לשמש בין קירות בניינים ורחובות של ערים?
את נעצרת למחשבה, אחר כך את שוב ממהרת.
בכל זאת הרהרת בדבר; שהשמש הזאת היא טובה לבובת ראווה שכמותך.
Www.olokita.co.il
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
