פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 405 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 8 שנים ו-4 חודשים אצל הפסיכולוגית - פרק 2 The Wolf
אצל הפסיכולוגית - פרק 2.
שבוע שלם חלף עבר לו, נמצאתי שוב מול הדלת החומה, שוב פתחה לי אותה בחורה כבת 28, הפעם חולצתה המכופתרת הייתה כחולה בהירה, עדיין עם כפתור פתוח, חייכתי ביני לבין עצמי, ומכנסי ג׳ינס שחורים, ראיתי זוג עגילים קטנים וכמה צמידים.
השעה הייתה 12 כשנכנסתי. היא כנראה מתכוננת לצאת לארוחת צהריים עם מישהו קרוב אם ככה היא התגנדרה.
לאחר החלפת הברכות השגרתית - נשכבתי על הספה, ממתין שתחזור, איך אני אוהב ספות כאלו, נותנות לך את התחושה שאתה כלום בתוך משהו ענק, קצת כמו החיים.
היא הביטה בי, מצפה שאתחיל לדבר, כמובן, טריק ידוע של פסיכולוגים, תנעץ מבט בבן השיחה שלך ותשמור על שקט, זה בטוח יגרום לו לדבר.
הסיבה התיאורטית היא שאנשים נועצים מבט כשהם נתקלים במצב שאיננו מוסכמה חברתית, תשומת לב מושכת מבטים ודברים שליליים מושכים יותר מהכל. ברגע שנועצים בך מבט אתה מתחיל להרגיש רגשות אשמה ומבוכה, כדי להתנער מהן אתה מתחיל לדבר.
התעלמתי ממנה תוך שאני מתמקד בתיאוריה שפיתחתי לגבי צבעים כראי לנפש. כולנו יודעים שיש לצבעים פירושים מלבד הצבע האמיתי שלהם, צבעים שנחשבים "שמחים" או "עצובים", באומנות שימוש בצבעים חמים וצבעים קרים ממחיש את העניין הזה יותר מכל.
התיאורייה שלי מנסה לייחס תכונות ספציפיות-כלליות לסוגי הצבעים. למשל, צהוב, צבע שמח ללא כל ספק, אנשים שאוהבים את הצבע הזה לפי התיאוריה שלי נוטים להיות מעט היפר אקטיביים, או עם הפרעות קשב וריכוז, יש להם רצון פנימי להפיץ אור בסביבתם, הם אנשים ששמחת חיים היא דרך שבשגרה והם אוהבים תשומת לב. אנשים שאוהבים את הצבע החום לצורך העניין, הם טיפוסים שאוהבים עבודה קשה-פיזית - עדיף אם היא קשורה לאדמה, הם טיפוסים עם ראש על הקרקע ומאוד ריאליסטיים, הם יכולים לשמש כמצע לפריחה, הם יציבים לרוב. מעניין אותי אילו צבעים הפסיכולוגית שלי אוהבת.
יצאתי מההרהורים רק כדי לראות אותה ממשיכה להביט בי.
"אז מה דוק? נהנית לנתח את האישיות שלי על בסיס מה שאת רואה?", שאלתי בגיחוך.
"כן", ענתה. אווצ׳, זה כאב, נימת הסרקסטיות בקול שלה חרג את גבולות הטעם הטוב. נו, מילא, אני יודע שאני מאתגר אותה.
"את יודעת, לפי ההליכה והיציבה שלך נראה שעסקת תקופה ארוכה בריקוד או שהיית מתעמלת אומנותית תקופה, אם כי גם מתעמלת אומנותית מבחינתי נתפסת בעיניי כרקדנית", גיחכתי לעברה.
היא נראתה מעט מופתעת או מהורהרת מעט, לא יכולתי לשים את האצבע על הדופק ולומר בוודאות.
"הפגישה שלנו הסתיימה", היא אמרה.
השעה עכשיו 12.45, כן בהחלט הסתיימה.
"תהני בארוחת הצהריים שלך ונתראה שבוע הבא?", משפט סתום. בכל המובנים.
"אני חושבת שכדאי שנקבע לעתים יותר קרובות. אם אתה עומד לשתוק בכל פגישה כזו, נצטרך להגביר את התדירויות", אמרה, "מחר ב13?", שאלה.
"סגור", עניתי ויצאתי לדרכי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-4 חודשים הערה קטנה הכותב למגירה
הדמות ממשיכה להתנהג כפי שהתנהגה בפרק הקודם וזה בסדר, אנו עדיין בהתחלה (האם זאת תהיה דמות שטוחה או עגולה בהמשך?).
עם זאת, בגלל החלוקה לפרקים, על מנת לגרות את הקוראים לחכות לפרק הבא, רצוי שבכל פרק הסיפור יתקדם קצת והפעם הסיפור לא ממש התקדם וזה עלול לגרום לחוסר עניין.
בנימה אישית- אני אוהב את הדמות של הגיבור, הואיל ויש לי אח שדי מזכיר אותה מבחינת ההנהלות שלו בעולם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-4 חודשים .... The Wolf
תודה על ההערות וההארות.
אני לא יודע דבר על מה עתיד לקרות, כשם שאתה אינך יודע מה יקרה...
כפי שציינתי כתיבת סיפורים היא לא ממש הצד החזק שלי. עולה לי רעיון, אני כותב אותו. נראה כמו פרק מספר? נשמע כמו קטע טוב? יכול להיות...
אבל זה שציינתי ליד זה פרק, לא אומר שבהכרח יתקדם לאן שהוא. (עיין ערך לבנה אדומה)
ובכל זאת, תודה שוב על התגובה :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
