נרתעתי מהספר בגלל העטיפה. עורף של אשה יפה בעלת שיער שחור, בלבוש מהמזרח הרחוק. משהו בצבעים אדום שחור כתום. רמז אירוטי. ובכן, תדהמה. ספר קשה ומטלטל. כל מה שלא רוצים לדעת על קוריאה הצפונית והאפסיות של חיי האדם שבה. כל מה שמתעלמים ממנו בנושא סחר בנשים. חיים קשים ועניים בארץ סטליניסטית שאין מחיר לחיי אדם. אפס. שיש דיכוי ורשעות, נבזות וניצול . שטיפת מוח ואיך היא פועלת וקשה קשה קשה. אבל, הסופר / סופרת (לא יודעת כי לא מצאתי פרטים) נותן בסוף זיק של תקווה. הספר לא נגמר בטוב. ממש לא. אבל הטוב הואיחסי. יש חיים מתוך בחירה ויש אופק. ישנה התחלה חדשה.
מומלץ בחום ולו רק כדי להבין מה קורה שם מעבר למסך הברזל ההוא במזרח הרחוק, ומה כל כך נורא בסחר בנשים.
ושוב, למה העטיפה המלוקקת הזאת?
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
