פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 8 שנים ו-5 חודשים תגידי אמא The Wolf

  

  The Wolf

  תגידי אמא / The Wolf
  
  תגידי אמא,
  למה הצעירים הולכים למלחמה?
  תגידי אמא,
  למה יש מלחמות?
  תגידי אמא,
  למה יש פיגועים?
  תגידי אמא,
  למה?
  
  תצרחי אמא,
  שכל העולם יישמע,
  תצרחי אמא,
  שלא יישאר לב אבן אחד,
  תצרחי אמא,
  כי אני,
  כבר לא יכול,
  
  תזעקי אמא,
  על החברים, הקרובים,
  תזעקי אמא,
  על מה שהיה,
  תזעקי אמא,
  שלא יישכחו,
  
  על מה נלחמנו,
  ואיך נלחמנו,
  
  תספרי להם אמא,
  על הרימון שקפצנו עליו,
  תספרי להם אמא,
  על התשישות והעייפות,
  תספרי להם אמא,
  שכשנגמרה התחמושת -
  נלחמנו בידיים,
  תספרי להם אמא,
  שלא יישכחו אותנו.
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 8 שנים ו-5 חודשים מרגש עד דמעות. :( riniMI

    איך אפשר לשכוח את הגיבורים שבזכותם אנחנו כאן.
    איך אפשר לשכוח את הדם על הנשק, ואת המבט של ההורים השכולים...
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 8 שנים ו-5 חודשים תודה. The Wolf

      

      The Wolf

      אנחנו לא יכולים - כי אנחנו חלק מהמלחמות.
      אבל גדל פה דור שלא ידע, שלא יבין...
      וזו החובה שלי בתור כותב להזכיר ולהנציח.
      
      למי שלא חווה את זה על עצמו...
      לא יכול להבין בכלל את הפחד לעלות לאוטובוס,
      את הפחד לשמוע זיקוקים או נפצים,
      את הפחד לעלות על רכבות...
      את המלחמות.
      את החוסר אונים כשנגמרת התחמושת, ותגבורת - מי יודע אם תגיע,
      את רעשי המלחמה,
      מי שלא ראה, לא שמע ולא ידע...
      איך הוא יכול להבין...
      שכל נפילה של חפץ כבד יכולה להחזיר זיכרון ישן ממלחמה ישנה?
      או את הסיוטים...בהם אתה מתעורר בבהלה מכוסה בזיעה קרה...
      הציפייה שיחזרו...למרות שהראש יודע שכבר לא.
      
      זה קשה, זה כואב...
      וזה תמיד שם.
      גם כשאנחנו חוזרים לשכחה,
      גם כשאנחנו ממשיכים את הציווי שהשאירו לנו -
      במותם ציוו לנו חיים.
      
      אבל יש כאן דור, שלא ידע...
      ושם מתחילה השכחה.
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 8 שנים ו-5 חודשים אתה צודק riniMI

        ושוב, אני בוכה.
        אולי בשביל הילדה ההיא ששמעה את הנפילה הראשונה בעיר שלה בלבנון השנייה.
        או בשביל הנערה שהשכנה שלה נפגעה בפיצוץ באוטובוס או בכלל בגלל החיילת שלא מוכנה לשחרר ולהתקדם.
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

        • לפני 8 שנים ו-5 חודשים אנחנו חיים במציאות מורכבת... The Wolf

          

          The Wolf

          ולא הכל שחור או לבן...
          יש גם את אלו שזוכרים עדיין.
          יש את אלו שייזכרו תמיד.
          

          ---

          הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

          כותרת התגובה:
          תוכן התגובה:

          * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.