איך אי פעם אוכל לסמוך על מישהו?
כשנולדתי לאבא שאהב אותי לתקופה מוגבלת,
כשהלכתי לגן, ילד שחשב שאני מכוערת שבר לי את היד,
כשהלכתי לבית הספר כל הבנים צחקו עלי שאני שמנה,
כשהייתי בחטיבה צחקו עלי שאני לא מתלבשת מספיק טוב,
כשהייתי בתיכון צחקו עלי שיש לי ציצי יותר מידי גדול, ואני אחת שנותנת.
כשהוא בצבא אמר שהוא אוהב- התמכרתי,
התאהבתי גם.
אבל גם זה לא נמשך לאורך זמן.
הוא הסתובב ואמר שהוא אוהב מישהי אחרת.
והשאיר אותי להשתולל, להיות חסרת מנוח- כי הוא ידע שמעצמי לא אמצא יותר לאן לברוח.
ואני כזו בסופו של יום מחפשת איפה להיות לרגע שמחה ולחשוב על חלום,
על עולם יפה שבו אני סומכת על כולם,
על עולם יפה ומחשבה קטנה שאולי יום אחד יאהבו אותי גם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
