כמו שיר.
כמה הערות הנוגעות לאסטתיות:
כשאת משתמשת בראשי תיבות, שימי גרשיים לפני האות האחרונה של הקיצור.
בין פסיק למילה תוסיפי רווח.
מניח שאת יודעת את הנ"ל ואת מה שאומר בהמשך, אך לשם הקוהרנטיות אומר בכ"ז.
בכל ראשי תיבות, הגרשיים באים לפני האות האחרונה, כשמשתמשים בהטייה שומרים על הגרשיים במיקום המקורי שלהם, מלש"ב --> מלש"בים. (ע"פ האקדמיה ללשון עברית)
תפקיד הפסיק הוא לתת אתנחתא קצרה השומרת על רצף רעיוני בין משפטים/מילים, כדי להדגיש את מיקום הפסיק, יופיע לאחריו רווח.
בסך הכל, רעיון טוב, מבוטא בצורה מיטבית.
מההתחלה היה ברור לי שאת מדברת על עצמך (בית שני - שלישי בערך), אם אני הייתי כותב את השיר, הייתי מוותר על שני הבתים האחרונים כדי לתת עוד נופך/רובד, אולי הייתי משאיר את השורה השנייה ומשאיר סוף פתוח כדי לרמוז אך לא יותר מכך.
בכל מקרה שיר חזק ועוצמתי.
אהבתי אותו.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה