פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 2912 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים // גיוס קרוב // Command
זה התחיל
כשהנאצים רצחו שישה מליון מאחי
ומכל משפחתי, רק סבי נשאר חי
"למה?" איך אפשר?", שאלתי בתמימות
"מצייתים לפקודות", באה התשובה בקרירות
לפני-כן ניל"י מול התורכים
אחר-כך המחתרות והבריטים
אפשר גם לרוץ אחורה- מצרים ועמלקים
או בבלים, אשורים, יוונים ורומאים
לא אאריך על יהודים וערבים
או רצח צדיקים ביד מחבלים
את אלו שרדתי, קיבלתי, הבנתי
מול אלו התפללתי, נרצחתי ונלחמתי
אך כשהאויב הבא התגלה- אחי אהובי
אז, אז כבר איבדתי את רוחי
איך נלחמים באח, לא אוכל לדעת
איך אוהבים כשהפגז בתותח, שיר לא יוכל לגעת
מילא שלום בעד שטחים, אולי אוכל להבין
ועכשיו כבר לא מזייפים, המלחמה מיותרת לחלוטין
זה המשיך
כשזרקו אותי מהבית, ילד בן חמש
אחת עשרה שנה עברו, זמן להתחמש
חשבתי שהשתננו, התקדמנו, וזה היה כמו אות
כאילו שאת הצלקת הזאת אפשר למחוק
וכששאלתי שנית "איך", "למה" ??
קיבלתי תשובה- הסבת מבט הצידה
החרוזים נמאסו, וזה לא מעניין במיוחד
כי כשתחזור האדישות אתחרט שזה נכתב
כי כשהאויב לפני, אירה בלי למצמץ
אך כשזו המפקדת
אעדיף לא להתגייס
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים כשתחזור האדישות אתחרט שזה נכתב מישי
קראתי ברפרוף הדיון שלך עם תילי. היה מעניין..
אבל אז חזרתי לשיר, וקראתי שוב את שלוש השורות האחרונות:
כי כשהאויב לפני, אירה בלי למצמץ
אך כשזו המפקדת
אעדיף לא להתגייס
והדיון שלכם איכשהו נראה לי פחות רלוונטי.. השורות האחרונות של שירים בדכ מעבירות את המסר בצורה הכי לא מלוטשת שלו. בלי חמישה בתים של חרוזים ומילים יפות. רק כמה משפטים מנוסחים טוב, שחודרים לך לבפנים. וזה בעצם גם מה שנשאר אצלך מהשיר.
אז לא חושבת שהבנתי מה הטענה שלך. אתה לא רוצה להתגייס כי יכריחו אותך לפנות ישובים (לדוגמה), או כי בשגרה היומיומית אתה תתמודד עם מצבים שאתה לא רוצה להיות נוכח בהם?
ואולי מדובר בשניהם.. אבל בעיני ההבדל הוא אם אתה בוחר לסרב מתוך אידיאולוגיה אמתית ועמוקה, או מתוך הסתייגות ממציאות קיימת.
(מקווה שהבנת אותי.. הסתבכתי עם המילים, ואני גם עייפה..)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים זאת מישי? את באמת כאן? Command
וואו, זכיתי :)
(נחמד לראות אותך כאן שוב)
אני מניח שזה ערבוב של שני הדברים.
ניסיתי להציג את העובדה שהמטרה אליה אנחנו מתגייסים כבר לא כל כך קיימת, והקצת שהיא עוד קיימת לא בטוח שווה את הבעיות שבה.
כשהצבא היה הגנה על עמ"י בצורה השלימה של המילה, היה קל יותר ונכון יותר להתמודד עם השאר.
אבל אני כבר לא בטוח שזה באמת מה שהצבא עושה. אולי הוא יותר סדרת חינוך-חובה.
לדוגמא, אם באמת המטרה הייתה הגנה, למה לכולם אכפת מה החרדים עושים? הצבא הרי לא באמת צריך אותם.
המטרה היא הגנה? אז למה לפגוע בהרתעה שפעם הייתה לצבא ע"י פקודות הזויות והוראות פתיחה באש? ועוד כליאת אנשים שמגנים עלינו?!
גם אף רמטכ"ל עם מטרה של צבא חזק לא היה מוסיף בנות לשירות הקרבי סדיר. וכן הלאה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים זאת אני:) מישי
אבל פרס, זה לא באמת ככה.. קשה לי לקבל את זה שגוף כל כך גדול ועצמתי מתנהל ככה. תקרא לזה נאיביות, לא אכפת לי. בסופו של דבר אני נזכרת בכל החלקים המדהימים של הצבא, בכל החבר׳ה שמוסרים את נפשם כדי שנהיה פה, ואיכשהו כל השאר כבר פחות רלוונטי..
קורה לי המון שאני שומעת על סיפורי זוועות מהחדשות, ולא מבינה איך הגענו למצב שאנחנו דפוקים כל כך. אבל אז אני שומעת על כל כך הרבה דברים נפלאים אחרים, צדדים יותר מוארים שלנו, ואז אני מחזירה לעצמי את האמון בעם ישראל.
אולי זה מה שאתה צריך. תמצא משהו להאחז בו, להאמין בו. כי יש דברים שאין לנו ברירה אלא לעשות, אז העצה שלי היא למצוא את נקודת החיבור שלנו לדברים האלה.
בהצלחה לך:) תעדכן בהודעה לפני שאתה מתגייס..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים תודה לך (: Command
את צודקת, כמובן.
כשאתגייס, אשתדל להסתכל כמה שרק אפשר בראיה חיובית (למרות שאני גרוע בזה ביחס אליכן).
בינתיים, קשה לי עם המציאות, ואני זה שאהיה בפנים.
אבל שוב, את צודקת. ואני מקווה לחוות יותר את הטוב.
בשבוע האחרון דיברנו הרבה על גיוס, ואיך שאני רואה את זה בינתיים - רוב הסיכויים שאתגייס בסוף השנה.
תודה, ובלנ"ד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת מישי
-
-
-
-
-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים וואו.. מוּמוּ
פרס, זה.. וואו.
מסכימה לגמרי עם התחושה.
*מצייתים
(סיכום מעולה בהיסטוריה יום לפני בגרות)
(סתם, אל תקשיב לי)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 8 שנים ו-6 חודשים שלוש פעמים כתבתי תגובה ומחקתי. פֶּפֶּר
זה כואב. ותחושת הבגידה חזקה כל כך. איך אמר יאיר לפיד אי אז בתשס"ה, ההתנתקות לא באה מתוך צורך בטחוני, העניין הוא ללמד את המתנחלים לקח.
אבל לא תתגייס? באמת? ותשאיר את הצבא למפנים, לחיילים שעד הטירונות לא דרכה רגלם מעבר לקו הירוק, שחברון ובית אל לא אומרות להם שום דבר? אם אנחנו כבר במהלך של היסטוריה, אתה בטח מכיר לא מעט מלחמות אחים. שרדנו אותן. היו ימים גרועים מאלה. אנחנו נתגבר.
נ.ב. הרמז לנאציזם צרם לי. מאוד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים תודה על התגובה. Command
הצבא לא דמוקרטיה, וכך הוא צריך להישאר. כשחושבים אחרת ממנו ישנם שתי אפשרויות:
1. להשתנות, להתקדם בדרגות, ואז לגלות שבעצם לא רוצים לשנות כלום.
2. לא להשתנות ולהישאר חפ"ש.
הדבר היחיד שחפ"שים יכולים להשפיע זה אם יהיו הרבה כאלו שיסרבו פקודה. או במילים אחרות - מלחמת אזרחים.
מה בדיוק את רוצה שאעשה?
לגבי הנ"ב, מי שמשווה הוא עיוור ומשוגע. טבע היהודי ימנע ממנו להגיע קרוב לרמות שלהם.
ההשוואה באה לחדד שצריך לציית לפקודות, אבל גם צריך להיות גבול. כי כשאין גבול אפשר להגיע רחוק.
נ.ב. משלי - הייתי שרוט על הצבא מאוד. מאוד. אבל מהעיניים שלי הצבא כבר לא ממש מגן עלינו. אולי עליהם מאיתנו. אולי מפחד שאזרחים יכבשו את סיני. או שחלילה נפגע בשוויון.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים הודעה ללא כותרת פֶּפֶּר
לא מקבלת את הברירות. אפשר (וחייבים!) לא להשתנות. אפשר להיות עופר וינטר.
לגבי הנ"ב, מקבלת. הרגעת אותי :)
לגבי הנ"ב שלך - אני מתקשה להאמין שאתה מאמין בזה. הצבא עדיין מגן עלינו ויודע מה - החפ"שים, המג"דים, אפילו המח"טים, כולם איתך. הדג מסריח מהראש, אבל רק מהראש. צה"ל עדיין ממלא את תפקידו - להגן על העם ועל הארץ. יש מגמות מדאיגות וצריך לטפל בהן, אבל זה הצבא שלנו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים אולי, אבל (מה עם השמחה? ;) Command
כמה עופר וינטר יש? וכמה הוא הסתבך? וכמה קשה יותר היום? מעבר לזה שאני "קיצוני" יותר ממנו (לא מכיר, אבל די ברור לי). כשישאלו אותי בגיוס אם אפנה יישוב כשתינתן הפקודה התשובה שלי ברורה. שווה ערך לאי-יציאה לפיקוד.
ואת חושבת שכל אחד יכול? תראי כמה יש שהתחילו ונפלו (לשני הכיוונים). כולם, כמעט. בין החברים היותר קרובים שהיו לי, אלו שהיו אבן דרך אדירה בשבילי, אלו שיצאו עם שליחות - היום רק קצינים וכבר לא מה שהיו. וכ"כ רחוקים מזה, לצערי. קל הרבה יותר להיות סמוטריץ'.
והאם באמת מטרת חיי היא להיות וינטר? כי בתור חפ"ש אי אפשר לעשות כלום (חוץ ממלחמת אזרחים כנזכר. מוזמנת לחלוק), ו"וינטר" זו מטרת חיים שלימה. והצלחנו? דווקא הייתי אומר שעד שאתגייס הצבא יהיה מעורב, לא דתי במיוחד.
:)
אני בהחלט לא בטוח בזה, במיוחד כשרוב החברים שלי שם. איכשהו נראה לי שכל מה שעשו חצי מהמשפחה שלי (המצומצמת) בעזה בעמוד ענן (קרביים בשטח, כמובן. סדיר ומילואים), הייתה להתווכח על הריגת אזרחים חפים מפשע. אה, וגאוות המשפחה? לאחד יצא לירות פעם אחת לכיוון אדם אחד, והוא די בטוח שהוא החטיא.
אני מעריך שאם אזרחים נורמליים (פחות ישראלים, כנראה) היו מנסים למגר את תופעת הפירים לדוגמא, הם היו יורים בכל מחבל שעולה וככה הסיפור היה נגמר (עד להמצאה הבאה, כמובן). לא היו צריכים להרוג אדם נוסף, לא לשני הצדדים. איך הנאצים נכנעו? או בעצם כל מלחמה בתולדות העולם שלא הייתה פה בארץ..
כשנכנסה במשאית הכיתה של אבא שלי בלבנון מכונית תופת, אז היה בשביל מה להלחם. אבל כשהוא נכנס לעזה 20 שנה מאוחר יותר, זה היה ל"הרתעה" בלבד.
אני לא חושב שראיית הטוב באחרים נמצאת בי כמו שיש בך. המגמה היא לאהוב את האויב ולשנוא את אלאור, לא?
כשאני מתגייס לצבא, לכל צבא שהוא, אני מגיע להגן על העם והארץ שלי. לא למלחמת תרבות מוסרית על שיויון, הריגת מחבלים ואזרחים, דתיות מול חילוניות והריסת יישובים.
עדיין רוב הסיכויים שאתגייס, לקרבי כמובן. אין לי הרבה ברירה האמת. השאלה עם איזה קו מחשבה.
(נחמד ששרדת עד לכאן)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים עם איזה קו מחשבה, באמת? פֶּפֶּר
שהכל אבוד?
צה"ל עדיין שומר על היישוב שלי ועל מאות יישובים אחרים. צה"ל עדיין מאבטח את הגבולות, ועדיין לוכד מחבלים. צה"ל עדיין יורה במחבלים על מנת להרוג, למרות כל הצקצוקים של יפי הנפש. והגדוד של אבא שלי בצוק איתן ירה גם ירה.
שוב, יש הרבה על מה לעבוד. אבל מתי לא היה?
לא תמיד אנחנו בוחרים את המאבקים שלנו. לפעמים, כן, ריבונו של עולם רוצה שתילחם מלחמת תרבות. זה מה שעם ישראל צריך ממך עכשיו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים מי אמר שהכל אבוד? Command
ואולי המלחמה והניסיון נמצאים באזור אחר?
במידה וצה"ל היה מתקדם לכיוון הנכון, לא היו מפריעות לי הבעיות העכשוויות. אבל כרגע הוא הולך לכיוון השני.
אני אצליח במלחמת תרבות במקומות אחרים הרבה יותר טוב. כי שוב, הצבא הוא לא דמוקרטיה, ואמירת דעות פוגעת בך. במיוחד עשית מעשים ע"פ הדעות שלך. רוב הסיכויים שאכנס לכלא הרבה לפני שאשנה משהו, או שאשתוק ולא אשנה שום דבר.
ודאי שאנחנו בוחרים את המאבקים שלנו. הקב"ה לא היה נותן לנו אפשרות בחירה אם זה לא היה ככה. ומי אמר שזה מה שעם ישראל צריך ממני עכשיו?
אני לא מסכים בקשר להריגות. יש לי קשר טוב עם מעל מאה חיילים כרגע, אני לא יודע מאיפה את חושבת שזה קורה.
יש לי חבר טוב שבאמת ירה והרג מחבל (עדיין בצבא). אבל למה הוא קיבל צל"ש? רק כי המחבל דקר את חבר שלו קודם (אני אפילו לא יודע מה מצבו כרגע). אם הוא היה יורה לפני כן הוא היה עומד לפני הרבה בלגן. הרבה מאוד. את יודעת מהן הוראות הפתיחה באש. יש יותר סיכוי שאהרוג מחבל באזרחי מאשר בשירות.
אם אזרחים נורמלים היו מגנים, לא היה צריך לאבטח מפני מחבלים, בדיוק כמו שהערבים לא שמים גדר סביב הכפרים שלהם. הוא יוצר את הבעיה בכך שמוריד את הרתע, מונע חלק ממה, והמתים בדרך הם רק חלק מהמלחמה.
בכל זאת אני צריך להסתייג.
כמובן שצה"ל מועיל בדברים מסויימים. ואני אצטרך לעבור אחד אחד כדי למצוא אותם. הוא בכל זאת אחד הצבאות החזקים למרות שהוא לא עושה עם זה כלום. אבל האם הוא שווה את כל זה? את הבעיות ההלכתיות שאין סוף להן, את קלקול הנפש ההכרחי, את אחד הזמנים היותר משמעותיים בחיים, את תרבות שלהם שחודרת אלינו הרבה יותר מלהפך, ועוד. האם הוא שווה את זה?
(אם אמשיך עם תגובות באורך כזה כשאת באורך הפוך ארגיש אידיוט)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים אפשר ספוילר? פֶּפֶּר
בסופו של דבר, אתה מתגייס או לא? ;)
אם יהיו הרבה חפ"שים כמוך, אולי זה יועיל.
אולי לא.
אני לא יודעת, הטיעון הבסיסי שלך נכון לחלוטין, אבל מה יקרה אם אתה וכל הדומים לך לא יתגייסו? איך הצבא ייראה אז?
אני חוזרת, לא תמיד אנחנו בוחרים את המאבקים שלנו. אברהם אבינו הוא איש חסד, והקב"ה רוצה ממנו דווקא גבורה.
אני פשוט מניחה שאם משהו קורס (במיוחד משהו כל כך חיוני) מישהו יצטרך להציל אותו. עם ישראל צריך את צה"ל צבא חזק עם תודעה בריאה. אני לא יודעת אם זה מוטל עליך (די ברור למשל שזה לא מוטל עלי...) אבל מישהו יצטרך לטפל בזה.
בקשר להריגות, לפני חודש עמדתי בצומת עפרה ומחבל נורה לעיניי. בחדשות שומעים מפעם לפעם על אירועים כאלה. בפתח תקווה המחבל "נוטרל", אבל בסה"כ בגל הפיגועים האחרון חוסלו הרבה מחבלים.
את שני המשפטים הבאים לא הבנתי.
אם אינני טועה, יש כאן עוד שיקול. הכל יוצאין למלחמת מצווה, לא? לתומי חשבתי שזאת חובה.
ועכשיו התגובה שלי התעכבה והתעכבה כי חיכיתי לזמן שאוכל לכתוב באריכות. אז הנה.
ואגב, ארבע ההודעות האחרונות בשרשור מסתיימות שסימן שאלה. יהודים :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים ממתי אנחנו מסורתיים?.. Command
הספר עוד לא נכתב, הספוילר עוד לא נוצר, אני באמת לא יודע אם אתגייס. פעם התשובה שלי הייתה ברורה, היום פחות, ולא רק בגלל אידיאלים. אני כן יודע שאין לי באמת הרבה בחירה בנושא. הזמן יגיד, אני מניח.
עד כמה שזה מצחיק, אני צריך להתחייל עוד שלוש שבועות בערך. וזה אחרי שהתעלמתי משני החיולים האחרונים, אולי אוסיף עוד אחד לרשימה.
את צודקת, צריך את האנשים עם כוחות הנפש להיכנס לניסיונות כאלו. ואולי גם אני צריך להיות חלק מהם. אולי לא. האמת? אין לי כח. (טענה גרועה. סורי)
כל עוד למחבל אין מניע ויכולת, אסור אפילו להרים את הרובה לכיוונו. מה שאומר שכל עוד הוא לא הוציא את הסכין, למשל, אסור לעשות כלום. גם לא לירות באוויר.
הריגת המחבלים מתבצעת רק בשניות הבודדות שיש בין הוצאת הסכין מהכיס לבין הדקירה, או בין הוצאת האקדח ליריית הכדור (נו באמת, כמה זמן זה??). אם חייל ירה לפני כן הוא יעמוד לפני חקירה צבאית. חייל צריך לחשוב מאה פעמים לפני שהוא יורה כדור. או יותר נכון - עושה את העבודה שלו.
אז נכון, יהודים עדיין מהירים מספיק כדי להרוג מחבל בין הוצאת הפיגוע אל הפועל לבין הרצח עצמו. רק חבל שלרוב זה אחרי. אני מתלבט אם היו יותר פיגועים שסוכלו לפני פציעה ורצח או רק אחרי.
אפילו מבצעים עם מטרת הרתעה לא עוזרים. עופרת יצוקה, לדוגמא, לכמה זמן המבצע הועיל, שנתיים? ועמוד ענן? נחכה ונראה כמה זמן יקח למבצע חדש. ולא נזכיר את עשרות ואולי מאות הפיגועים בין לבין. את כתבת אינתיפאדה שלישית, איך בדיוק אנחנו מונעים אותה? בזמן שהאחים והאחיות שלנו נרצחים, את מי מכניסים לכלא? זה מקדם מטרה אחת: עידוד מחבלים.
אם הייתי מחבל, גם אני לא הייתי פוחד לעשות פיגוע. מה כבר יעשו לי? יכניסו אותי לכלא ואז יוציאו בתואנה כלשהי.
איך הולך דין רודף? "הבא להורגך השכם להורגו" - בין הכללים היותר פשוטים ביהדות. וגם בכל תרבות נורמלית.
והנה ציטוט מויקיפדיה:
"בפברואר 2016 אמר הרמטכ"ל גדי איזנקוט כי "צה"ל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו', אני לא רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים". דברי הרמטכ"ל, שזכו לגיבוי מראש הממשלה ומשר הביטחון, עוררו דיון על היחס לביטוי חז"ל זה, ומוסריות נוהלי פתיחה באש בתקופת גל הטרור. לאחר חודש, הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, אמר בשיעור כי "אם מחבל מגיע למישהו עם סכין - מצווה להרוג אותו, 'הבא להורגך השכם להורגו', לא להתחיל לפחד שיעשו עליו אחר כך בג"ץ או שיבוא איזה רמטכ"ל ויגיד משהו אחר, לא צריך לפחד" - לחייל אסור לרוקן את המחסנית, הנערה זו שתרוקן את המספריים. והנה הכותרות:
http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/760/557.html
אני מניח שאת יודעת מה קרה לרב איציק שפירא על כתיבת ההלכה ב"תורת המלך", וכן לארבעת הרבנים שנתנו הסכמה.
אז נכון, לתת ביקורת לא יועיל כנראה. אבל למה שאהיה שותף לזה? (אולי יעצרו אותי על ההודעה הזאת :)
מלחמת מצווה היא חובה, אבל הסדיר הוא לא מלחמה. מעבר, יש מחלוקת ראשונים (ועד היום) מה נחשב ומה לא. אני לא בקיא.
השיקול הנוסף הוא המצווה החשובה להגן על העם והארץ, וודאי שזה שיקול בעל ערך. אבל הוא לא מחייב אותי יותר מחתונה, לדוגמא. זו סוגיה הלכתית שאני לא מבין בה מספיק.
סליחה על המגילה
וקחי את הזמן, זה עוזר לי לעבוד על הסבלנות...
נ.ב. איך זה לראות מישהו מת..?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים והנה זה בא ~ פֶּפֶּר
אני אחכה במתח :)
מישהו חכם אחד אמר לי שיש לנו כוחות להתמודד עם מה שבפנינו, כי הקב"ה לא מנסה אדם וכו'. (אגב, גם עַם הוא לא מנסה במה שאינו יכול לעמוד בו. משמע, נתגבר על המשבר הזה. אנחנו מסוגלים.)
כן, זוכרת את הסיפור ההזוי עם ישראל שומר. "לפני שהאבן נזרקת, לך תדע, אולי הוא סתם מטייל עם אבן ביד. אחרי הזריקה, מה מועיל לירות, זה כבר לא הגנה עצמית. ברגע המדויק של התנופה: זה חלון ההזדמנויות שלך." אוי.
אבל היי, אנחנו מצליחים עם זה לא רע. להגיד שזה מצב אידיאלי? ממש לא. אבל גם לא שחור מכל וכל כמו שנדמה.
אצטט את ראש הממשלה:
"נראה שבחייהם של משטרים דמוקרטיים מודרניים רבים מגיע בעניין זה רגע האמת... (שבו) על הממשלות להחליט על נקיטת אמצעים פעילים נגד הכוחות המאיימים על אזרחיהן."
ואת עצמי:
"ואני רק שואלת את עצמי מה צריך לקרות, איזה אסון מזעזע, כדי שיגיע רגע האמת של ממשלת נתניהו?"
(אבל הוא יגיע. זה תמיד מגיע. הרגע שבו באו מים עד נפש ומוכרחים לעשות משהו. הוא יגיע. והוא יעלה בדם.)
זוכרת, כמובן. ועוד כמה ניסיונות נחמדים להשתקה (הרב יגאל לווינשטיין נניח) - מדהים שאבירי חופש הדיבור לא תופסים שחופש דיבור לא נועד להתיר דיבורים מקובלים, אלא דווקא להגן על אלה שמישהו עשוי להשתיק.
גם אני לא בקיאה בסוגיה (מי היה מנחש?!) אבל אם הייתי נדרשת להכרעה שקשורה אליה, מן הסתם הייתי מתיישבת ללמוד.
סולחת. נושאים חשובים ראויים למגילות.
ולגבי הנ.ב. עניתי בהודעה הקודמת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים כמו שמסתומא כבר ראית - Command
רוב הסיכויים נכון לעכשיו שאתגייס באב.
האמת היא שאני חולק עלייך ועל הרב יצחק יוסף בנושא 'הבא להורגך'. פשט המדרש אחרת לדעתי. אבל זה לא הנושא, רק רציתי לציין.
וכן כדאי לציין שזה היה נושא אחד בלבד מתוך רשימה, לא חסר עם מה להתמודד.
אני יודע מהו פסק ההלכה לגבי הסוגיה. בשביל לברר את הסוגיה לעומק צריך להיות הרבה מעבר למה שאני.
חוץ מזה, כרגע יש לי נושאים דחופים יותר לברר.
בכל אופן, אני צריך להחליט בקרוב.
ולאחר שאחליט - אשתדל לסמוך על השי"ת שזה הדבר הנכון ביותר, ואשתדל להתמודד עם הניסיונות הבאים.
אשתדל גם לראות את היתרונות יותר מאשר החסרונות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 8 שנים ו-6 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת פֶּפֶּר
בקרוב תהיה הלל הזקן, עם ההשהיות שלי. הזמינות שלי לאינטרנט לא משהו.
אז רק הרגשתי צורך להבטיח שהתשובה בדרך. מחר, בעז"ה.
(הנה השמחה)
(בהתחשב בזהות המישהו, ובמה שהוא בדיוק ניסה לעשות, הקלה.)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
-
-
-
